Homeבינג' ליסנינג

"בינג' ליסנינג" פרק 13: שחר רודריג חוזרת למוזיקה של רוזוול

Roswell-roswell-473770_1024_768

עונה ראשונה, פרק ראשון: דיידו, Eagle Eye Cherry, שרה מקלכלן, Garbage, דייב מת'יוס באנד. נשמע כמו איזה פסקול גנרי לדוקו על שנות התשעים, נכון? ובכן, לא. אותנטי לגמרי. כך נפתחה העונה הראשונה של רוזוול.

אני ממש נהנית מהפינה הזו שלנו, בינג' ליסנינג, כי היא מחזירה אותי לסדרות שאהבתי ובעיקר לפסי קול שעיצבו את שנות הנעורים שלי ושל הרבה מחבריי. מעבר לכך שמדובר בשירים שכיף לחזור אליהם, ההשתפשפות היום-יומית במוזיקה חידדה את בלוטות השמע וגרמה לך לרצות למצוא עוד, לחקור, להתעניין ולהתעמק, כך שמתוך פסי הקול הללו צמחה גם אהבה גדולה לחיפוש אחר הבלתי-נדלה.

כך לדוגמא דיידו הפכה לבת בית אצלנו עד היום,סמיסוניק הפכו ל-feel-good band ו-There's nothing left to lose של הפו פייטרס, אשר יצא באותה השנה בה רוזוול הופיעה על המסך, קיבל משנה תוקף בתור הדיסק הראשון הכי טוב שיכולתי לקבל.

רוזוול הייתה סדרה די מוזרה על השתלבותם של שלושה חצי-חייזרים חצי-בני-אדם בחיי חברה נורמטיביים בעיירה אמריקנית טיפוסית. בימים טרופים של הזיות על חיים מחוץ לכדור הארץ (במעריב לנוער היו בזמנו שני עמודים שלמים המוקדשים לנושא כל גיליון) – רוזוול רכבה על גל מד"ב גואה. בעוד העונה הראשונה הייתה יחסית רגועה בגזרת החייזרוּת והייתה יותר דרמת נוער רומנטית, שתי העונות הבאות הפכו מסובכות יותר ויותר עד לפרק הסיום.

לאורך כל שלושת העונות, ניתן גם לראות איך המוזיקה משתנה מעט מפס-קול מתקתק למשהו מעט יותר מורכב ואפל. לשמחתנו, האיכות נשארה גבוהה לאורך כל העונות ובמעבר זריז על פס הקול כולו – אני מופתעת לגלות כמה אמנים גיליתי דווקא דרך הסדרה הזו.

במהלך 2004-2006 שוחררו גרסאות ה-DVD עבור כל שלושת העונות. בשל ענייני זכויות יוצרים, רבים מהשירים המקורים שהופיעו בסדרה הוחלפו או קוצצו וכך המעריצים חוו גרסא קצת שונה של רוזוול. כך לדוגמא, Sour Girl של ה-Stone Temple Pilots נעלם מהפרק הראשון של העונה השניה ובפרק החותם את הסדרה כולה קוצצו Frou Frou עם Breath In ו-Shining Light של Ash לדאבונם הרב של מי שזכו לצפות בסדרה רק בדיעבד.

האחראית העיקרית לפס-הקול הרוקיסטי אך רגיש היא ג'ולי גלייז הוליהן, אם למשפחה שמרבית חבריה בתעשיית פסי הקול. בראיון שנתנו כל חברי המשפחה המכהנים ב-2011, הוליהן מתייחסת לסיבה שאמני אינדי משובצים בפסי קול בטלויזיה: "האנשים היצירתיים רוצים אמני אינדי. הם רוצים להיות הראשונים שמשתמשים ברצועה הזו. הם כן רוצים גם את ריהאנה לרגעי השיא; הם רוצים קלאסיקות לרגעים האלה. אבל אז הם מבזבזים $40,000 על השיר הזה ונותרים רק $2,000 ליתר השירים." הראיון במלואו נמצא כאן (חלק 2 ו-3 גם הם) ומעניין לקרוא אותו מנקודת מבטם של מעצבי דעת קהל שנתונים לעיתים בין הפטיש לסדן הלגאלי.

בעוד רוזוול נגמרה ודי נשכחה בתהום הנשיה (לראיה, לא היו לה יותר מדי שידורים חוזרים או הקלטות VOD בניגוד לדוסון קריק ואחרות), פס הקול שלה נשאר איתנו.

רשימת השירים המלאה.

פלייליסט יוטיוב:

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0