היא האש והיא הפניקס: ציפי פישר על האי.פי החדש של FKA TWIGS – מליסה (M3LL155X)

לפני שנה בדיוק השתפכתי על האלבום של טוויגז בפוסט הרשמי הראשון שכתבתי לקולומבוס. מאז זרמו מים רבים בתמזה, ונראה שטוויגז ניצלה את זמנה כדי לקחת את האמנות שלה לרמה עוד יותר מוקפדת, נועזת ומעניינת. טוויגז יצרה כאן בסרטון שמציג את כל השירים מהאי פי השלישי שלה יצירה שמוכיחה שהיא אמנית טוטאלית, אמנית כמו דיוויד בואי, ביורק, פרינס או סופיאן סטיבנס. הכל כאן נועד לשרת את החזון שלה בצורה הוליסטית – המוזיקה, המילים, השפה הקולנועית, הכוריאוגרפיה, עיצוב הבגדים ועיצוב התפאורה. מבחינה מוזיקלית, השירים אינם פועלים לפי הנוסחא של בית ופזמון, אלא מתפתחים בצורה יותר חופשית, כאשר ההפקה (שבין השאר חתום עליה בוטס, אחד מהמפיקים שעובדים עם ביונסה) מכניסה כל מיני אלמנטים אלקטרוניים בלתי צפויים. האי פי עובר משירים מופנמים כמו Figure 8, שבו גם טוייגז מעוותת את קולה למשהו שנשמע כמו הדיבוב של הגרמלינים, אל שירים יחסית פופיים כמו In Time.

fka-twigs-2015-press-mell-cover-1050x675

התגובה הראשונית שלי לקליפ הייתה: מה לעזאזל ראיתי עכשיו? הוידאו קליפ מציף את הצופה בדימויים סוריאליסטים, ביזאריים ופרובוקטיביים, מה שמזכיר לי בעיקר את הקליפים הבלתי נשכחים שכריס קאנינגהאם יצר לאפקס טווין וביורק. בצפייה חוזרת התברר לי מקור חוסר הנחת הגדול שיוצרים הדימויים החזותיים שטוויגז מביימת לצד שיריה. למעט בשיר האחרון, הדימויים הנשיים שהיא מציגה עוברים הזרה, כמו בשיר הפותח, "Figure 8" שבו מוצגת אושיית האופנה מישל לאמי כדג חכאי, ונראית כמו חייזרית. בשיר השני "I'm Your Doll" הופכת טוויגז את עצמה לבובת מין מתנפחת. היא למעשה ממחישה את המבט הגברי עליה שהופך אותה לחפץ, אך בו זמנית היא גם מביטה חזרה על הגבר שמביט בה. באופן יוצא דופן, המצלמה מתמקדת דווקא בגבר בקטע שמדמה אותו מקיים יחסי מין עם הבובה/טוויגז. בשיר הבא "In Time", המציג את טוויגז כאישה בהריון ובמקביל כראפרית שכאילו הושתלה מסרטון פופ גנרי, טוויגז כבר מתייחסת בצורה עוד יותר אירונית למבט הגברי שמופנה כלפיה.
כשהיא מראה את הבעת הגועל על פניו של הגבר הצופה ב"סצנת הלידה", היא צוחקת פה על הקושי של הגברים לקבל את המיניות הנשית ואת היכולת שלהן ליצור. הקטע האחרון, "Glass & Patron" שלמעשה כבר שוחרר לפני מספר חודשים עבור טקס הפרסים של MTV, הינו תצוגת תכלית של כוח נשי. טוויגז משתמשת ב"ווגינג" כדי להראות שנשיות היא כוח שאינו תלוי בביולוגיה, ומציגה אותה כמהות עצמאית שהיא מעל לגבולות הגזרה הצרים של מגדר בינארי, דבר שמסביר מדוע טוויגז בחרה לקרוא לאי. פי. מליסה, שם בו היא קראה לאנרגיה הנשית שנמצאת בה. היא שוב מתייחסת למימד של פרפורמאנס מול הצופה שמביט בה, אך הפעם היא השולטת בהופעתה. היא האישה שמאחורי המצלמה, וכפי שמילות השיר אומרות, היא האש והיא הפניקס, הכוח המסוגל לעלות מן החורבן ולברוא את עצמו מחדש.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0