העצב המר המתוק: ציפי פישר על האלבום החדש של נועה בנתור Love and Darkness + ראיון

בתור מישהי שאוהבת מוזיקה של סינגר סונגרייטריות מהזן החשוף והדרמטי, בזמן האחרון יש לי תחושה שיש יותר מדי חומרים מקומיים משאפשר למצוא את הזמן לכתוב עליהם. עם אלבומים חדשים שיצאו עכשיו של נועה בביוף, זוהרה, ואחרות רבות וטובות, אפשר להבין למה ניגשתי קצת בסקפטיות להקשבה לעוד מוזיקאית שיוצרת באותו סגנון פולקי סבנטיזי. "רוב הסיכויים שהיא לא מוצלחת כמוהן", חשבתי. "הרי קל מאוד ליפול לקלישאות בתחום הזה, ובמיוחד כשיוצרים באנגלית". אבל עוד לפני שסיימתי להקשיב לשיר הראשון הבנתי שמדובר בדבר האמיתי. בהמשך ההקשבה לאלבום רק התחזקה התחושה שלי שמדובר באחד האלבומים האיכותיים והמיוחדים ששמעתי לאחרונה מיוצרת ישראלית.

עטיפת האלבום החדש

עטיפת האלבום החדש

יש באלבום Love and Darkness בחירה מדויקת מאוד במינונים של אילו רגשות להעביר, בחירה בין העצב לתחושת שחרור והקלה. כפי שהכותרת עצמה רומזת- העיסוק הוא גם באהבה, שהיא רגש חיובי, ובאופל, שהוא רגש דיכאוני יותר. תורמים לתחושת ההליכה בין הטיפות מבלי לעבור את הגבול למלודרמה מחד או לסנטימנטליות מאידך הינם הצוות שמלווה את בנתור בהפקה ובנגינה, הכולל בין השאר את עוזי פיינרמן, האחראי על העיבודים הכליים הנהדרים ופה ושם גם תורם מהגיטרה החשמלית שלו, ואיתי זנגי שהפיק, עיבד ומנגן בשלל כלים כגון גיטרה, אורגן האמונד, קלידים, גיטרת באס, חצוצרה ועוד. כפי שניתן כבר להבין מהתיאור, יש באלבום עושר כלי שמקנה לו את הסאונד הפולקי הווינטאג'י שלו, שהינו עדיין נדיר יחסית בעולם המוזיקה הישראלי.

השיר Blue Skies שפותח את האלבום נבחר לחלוטין בצדק כשיר השבוע לא מזמן על ידי התכנית של גדי ליבנה "ערב עירוני". כמו השיר היותר מפורסם עם השם הדומה של פינק פלויד, גם בו יש שילוב של כלי מיתר מהוסים ברקע שנותנים תחושה של חוסר נחת, על רקע גיטרה אקוסטית.

השיר After I'm Gone עוסק באופן מצמרר בניסיון של בנתור לדמיין את העולם לאחר שהיא עוזבת אותו. למרות הנושא, השיר עדין ומהורהר, ומאופיין בעיקר בנגיעות של הטרומבון של מורן ברון.
לצד זאת, יש באלבום שירים יותר אופטימיים, כמו City Lights,שמסתיים במילים "השמש תזרח מעלי" בעוד המוזיקה עולה לכיוון מאז'ורי.
בולטים באלבום גם שיר הנושא, Love and Darkness שלו תיזמור שהזכיר לי את התזמורים שג'ון בריון עשה לפיונה אפל ואיימי מאן. פיינרמן, האחראי לתזמור זה, אף שר בדואט המקסים (Sesame St (Home.

לסיכום, Love and Darkness הוא אלבום שנצרך כמו חפיסת שוקולד מהזן המשובח, שיש בו הנאה, הנובעת גם מהמרירות שבו. הוא נע באותו מרחב שרות דולורס וייס נעה בו, מבחינת זה שהוא עוסק בחומרים חשופים רגשית בצורה שהיא בו זמנית אמיצה אך לא כזו שבאה לרגש בכוח את המאזין. כמו "עזרה בדרך" של נעם רותם, זהו אלבום שעוסק בהתמודדות עם מציאות של מחלה, וכמוהו הוא נותן מקום מצד אחד לתיאור חוסר האונים ומצד שני לתקווה מהוססת.
לקחתי את נועה לשיחה כדי לברר עוד קצת על תהליך יצירת האלבום ועליה.

קודם כל אודה שאני ממש אוהבת אלבומים עם מימד בולט של תזמור בסגנון קלאסי, כמו Way To Blue של ניק דרייק או Ys של ג'ואנה ניוסום. האם זה הכיוון אליו חתרת?

"בהחלט, חשבתי על אלבומים כמו Sea Change של בק, שאבא שלו (שגם ערך את התזמור לאותו אלבום שציינתי של ניק דרייק) ערך עבורו את התזמורים. ג'ואנה ניוסום היא בהחלט יוצרת אהובה, נכחתי בהופעה שלה באופרה הישראלית ב- 2010 (ציפי – גם אני! היה נהדר). זו הפעם הראשונה שהקלטתי באולפן עם הרכב כלי מורחב, זה היה מאוד מרגש עבורי לראות איך זה יוצא."

זהו אלבומך השלישי, לאחר שאת האלבום הראשון הוצאת כשחיית בניו יורק, ואילו את השני הוצאת ב-2011. מה ההבדל מבחינתך בין האלבום הנוכחי לקודמים?
"אני מרגישה טוב עם האלבום הזה. ממש אפשר לראות את ההתפתחות שלי כיוצרת, אני מרגישה שאני מתקדמת ככותבת וכזמרת. בראשון לא כתבתי לבד, בשני כבר כתבתי לבד. ההפקה הפעם יותר מוקפדת, אני מתעסקת בפרטנות בכל הנושא של הסאונד, צברתי ידע בתחום ההפקה. אני גם מרגישה שיש באלבום הנוכחי יותר מפגשים עם יוצרים אחרים ושיתופי פעולה מעניינים שנוצרו בו."

כשיצא האלבום הקודם, שמתי לב שבראיונות דיברו איתך הרבה על המחלה. זה השפיע גם על היצירה של האלבום הזה?
"מרגישים שזה אלבום עמוק. דווקא האלבום הקודם נכתב לפני התקופה שהייתי חולה, זה טיפה מעצבן שהתמקדו בזה כשזה לא באמת היה קשור. האלבום הזה דווקא כן נכתב בתוך תקופה שעברתי טיפולים כימותרפיים וניתוחים."

השיר Marry Me לוקח לכיוון אפל באופן מפתיע, ממש לא ציפיתי לטוויסט הזה, שהזכיר לי שיר עם אותה כותרת של St. Vincent
"זה שיר שמאוד הסתבכתי עם המילים שלו, לקח לי המון זמן למצוא את המילים הנכונות. השיר נכתב מתוך שברון לב של פרידה, עם ציניות מצידי, אבל מצד שני רציתי לתת לו ניחוח של סיפור, קצת כמו אגדה. דווקא לא הכרתי את השיר של סיינט וינסנט, חבר שלח לי אותו לא ממזמן וממש אהבתי."

האנגלית שלך נשמעת מאוד טבעית. זאת כבר קלישאה להתלהב מיוצר ישראלי שפועל באנגלית, אבל זה לא תמיד יוצא מוצלח.
"כשהייתי ילדה ההורים שלי היו בשליחות באוסטרליה, אז האנגלית משם. בהמשך חייתי בניו יורק וזה היה טבעי ליצור שם באנגלית. חשוב לי לציין שלצד זאת, אני מאוד מעריכה יוצרים שמצליחים ליצור בעברית, אמניות כמו הילה רוח ששרות בעברית רוק מגניב."

אם כבר את מדברת על יוצרים שאת מעריכה, מי עוד מהווה עבורך השראה?
"יוצרות כמו Cat Power ,Feist. אני בשנה האחרונה מקשיבה הרבה לאלבומה של נורה ג'ונס, זה האדום (ציפי- נדמה לי שמתכוונת ל – Foreverly מ -2013) בגלל שהוא באותה אווירה של שברון לב. Morning Phase משנה שעברה של בק, וגם מקשיבה הרבה ל-88FM."

את היוצרת השניה שאני מראיינת שחיה בצפון ביישוב כפרי (הראשונה הייתה שמרית נתיב- ENEST), הקיבוץ מעגן מיכאל. יש משהו מיוחד בסצנה הזו של הקיבוצים בצפון. את מרגישה שזה משפיע עליך?
"אני לגמרי "סיטי גירל", אבל יש בי גם צד קיבוצניקי. אני מרגישה שאני משני העולמות יחדיו."

מה הלאה? איפה אפשר לראות אותך בעתיד?
"תהיה לי הופעה מיוחדת באוזןבר עם עוזי פיינרמן ב-9.9. תוכלו לראות אותנו מבצעים את הדואט של ססמי סטריט. בהמשך אולי אגיע לבאר שבע ולקיבוץ דן, הייתי גם רוצה להופיע בירושלים. התקבלתי לשני פסטיבלים בארה"ב באוקטובר, נראה אם יצא מזה משהו. בקרוב גם יצא קליפ ל- Love and Darkness, אני מאמינה שתאהבי את התוצאה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0