Homeספיישליםרעש איזורי

רעש איזורי פרק חמישי- ניצן אנגלברג ויניב יורקביץ' בספיישל משרוע לילא

יום אחד, לפני מספר שנים כבר, בסוף קורס ללימוד ערבית ספרותית באוניברסיטה, המורה אמר לנו שעכשיו הוא רוצה להראות לנו סרטון מיוטיוב. הוא הדליק את המקרן וחיפש את השיר ואז אמר: "זה שיר של להקה לבנונית שנקראת "משרוע לילא". "משרוע" זה פרויקט ו"לילא", ובכן, כמו בעברית – לילה. פרויקט של לילה זה בעצם שם הלהקה, הם לבנונים מביירות. עכשיו תשמעו". באותו רגע התאהבתי.

11655106_959644717429546_920836170_n

במאי 2008 הגיעה לשיאה המתיחות הפוליטית והבין-עדתית בלבנון בהחלטתה של הממשלה לסגור את ערוץ החיזבאללה. מה שאמר בעצם מלחמה, במדינה השסועה והעדיין חבולה ממלחמת אזרחים שעוד לא הוכרעה, כפי שהכריז ראש הארגון המוכר גם לנו – חסן נסראללה. עימותים החלו בין שיעים וסונים, תומכי חיזבאללה ומדינה ועוד חלוקות פוליטיות כאלו ואחרות והובילו לאלימות ומתיחות קשה ברחובות הבירה – ביירות.

בתוך כל המתיחות הזו, חאיג, אנדרה ואומאיה, שלושה סטודנטים באוניברסיטה האמריקאית בביירות שניגנו ביחד, פרסמו מודעת הזמנה לנגנים נוספים לג'אם על מנת להפיג מתיחויות מצטברות מהמצב. מהמודעה התגבש לו הרכב שניגן לראשונה באירוע מוזיקלי של האוניברסיטה ולאחר מכן החל להופיע על במות קטנות בסצנת האנדרגראונד הלבנונית, עד שפרץ אל סצינת האינדי בהופעה ב"פסטיבל המוזיקה" השנתי של עיריית ביירות.

שם הלהקה "משרוע לילא" הוא מיתוס אפוף מסתורין. המילה "משרוע" היא המילה הערבית ל"פרוייקט", אך בעוד זה ברור לכולם, דווקא את התשובה לשאלה המעניינת יותר: האם המילה "לילא" מתכוונת ללילה, אותן שעות חשוכות של היממה, או לשם הערבי לילא, שבעת חברי הלהקה משאירים בערפל.

למרות החשיכה המוטלת על מקור השם, חברי הלהקה מביאים הרבה אור במוזיקה ובמסרים החתרניים שלהם על פוליטיקה, מיניות ונושאים חברתיים בארץ מולדתם. נושא המיניות לא סתם חשוב, הוא מוביל – חמד סינו, הזמר, הוא הומוסקסואל מוצהר. בחברה הערבית הלבנונית השמרנית זה לא משהו שבא ברגל. מהלך היציאה מהארון, יחד עם הנגיעה בנושאי מין, מיניות וזהות מינית גררו מצד אחד הרבה ביקורת, אך גם הרבה הערכה של הקהל הלבנוני הצעיר, הפתוח והצמא לשינוי. את סינו הביקורות לא מרגשות, ועם הלוק פרדי-מרקיורי-הופך-היפסטר שלו הוא מכוון לכך שהמוזיקה של הלהקה תהווה השראה למעריצים והמעריצות הערבים/ות ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים "שיעצבו לעצמם תחושת שייכות לאזור למרות הדיכוי האדיר שהם צריכים לחוות במהלך חייהם". זו הרוח של הלהקה כולה, שעומדת מאחורי הסולן והחבר שלהם, וממשיכה לפרוץ גבולות, לאתגר מוסכמות ולייצר את הרוק הכי משובח שנשמע במזרח התיכון מזה עשורים.

יחסים שבינו לבינו

הרח את היסמין
תאכל סילאן וטחינה
וזכור לזכור אותי
אחי, תזהר לא לשכוח אותי
אהובי, גורלי
אני רוצה אותך קרוב אליי,
להכיר אותך למשפחתי ושתזכה בליבי
להכין לך אוכל, לשטוף לך את הבית
לפנק את ילדיך ולהיות האישה בביתך
אבל אתה בביתך, ואני באיזה בית
הלוואי שמעולם לא היית עוזב
הרח את היסמין
וזכור לשכוח אותי

בשיר המדהים הזה, Shim El Yasmine מתוך אלבום הבכורה של הלהקה משנת 2009, פונה הדובר לאהובו שעזב אותו כדי להקים משפחה הטרונורמטיבית עם אישה וילדים, כנראה בשל כך שלא היה יכול לספוג את ביקורת החברה.
באחד הראיונות שערכו איתו, העיד חאמד סינו כי השיר נכתב על האהבה הראשונה שלו.
השיר מאוד דומה בתוכנו ל-"Housewife" של הזמר האמריקאי ג'יי בראנן. בתרגום שלו אמנם אי אפשר להציג את זה, אך ידוע כי שירים בערבית נכתבים בלשון זכר בדרך כלל גם אם הדובר פונה לדמות נשית.
ואכן, ההפתעה הגדולה בשיר מגיעה לקראת סופו, כאשר מתברר כי הדובר פונה לגבר.
כך, משיר פרידה ושברון לב כואב ומדהים ביופיו, הוא הופך גם לשיר בעל מטען חברתי פוליטי נפיץ – ביקורת על יחס החברה להומוסקסואלים מחד, ומאידך גם ביקורת על מקום האישה במערכת היחסים כפי שהוא נתפס בחברה. האישה היא זו שמכינה אוכל ושוטפת את הבית.

משרוע לילא לא מסתפקים רק בעיסוק ביחסים הומוסקסואלים, ובשירם Imm El Jacket מאלבומם השני מ-2011, El Hal Romancy, הם נוגעים בנושא המגדר.

http://http://www.youtube.com/watch?v=2WDfN_GH7Xc

"היי את, הנערה עם הז'קט והמכנסיים, ראיתי אותך עומדת במרפסת, חשבתי שאת בחור, גברת. סלחי לי, פארדון".

הדובר בשיר לא חושב שאותה אישה היא גבר רק בגלל צורת הלבוש שלה והדרך בה היא מסדרת את השיער, אלא גם בגלל שהיא יוצאת וחוזרת מביתה מתי שהיא רוצה. גם כאן, כמו בשיר הקודם, בנוסף לנושא המרכזי בו עוסק השיר: נושא המגדר – במקרה הזה בחורה שנראית כמו בחור, יש ביקורת על מעמד האישה ומקומה בראי החברה.

השיר "חביבי" פותח את אלבומה השני של הלהקה וקוטע בריף הגיטרה ובמקצב התופים שלו את האינטרו, בעל אותו טקסט בתחילת האלבום.
לדעתנו מדובר באחד השירים היפים ביותר של הלהקה, וסגנון המוזיקה האקלקטי שלה בולט בו. (מעבר בין מקצב חד של גיטרות ותופים לקטע מיתרים ענוג, לדוגמא).

הוא אף פעם לא מאשים את עצמו
הכל קורה בניגוד לרצונו
הכל בסדר איתו
מה לא בסדר איתו?
הכל בסדר איתו
מה לא בסדר איתו?
יקירי מדבר שפה זרה
ומדבר ערבית קלוקלת
תראה איך הספר מתפרק מתחת למיטה
הריח של השיער שלך במצעים לידי
האנשים משוטטים במכוניותיהם מחוץ לחלון
ואני יושב פה כמו עפר, אבוד בין ידיך.

http://http://www.youtube.com/watch?v=2WDfN_GH7Xc

המילים העצובות והדרמטיות של השיר הזה מקשרות אותנו באופן מושלם לנושא בו משרוע לילא גם כן מתעסקים לא מעט (ואחרי הדוגמאות הקודמות שראינו, אפשר רק לתהות איך אפשר שלא): כאב האהבה.

כאב האהבה

נושא מספר 1 של כל להקת רוק שמכבדת את עצמה צריך להיות אהבה נכזבת, אהבה שכבתה או אהבה שאבדה. זה אחד הנושאים שהכי מטרידים ואופפים את שנות הנעורים, מגיל ההתבגרות ועד ההתמסדות ולרוב גם הרבה אחריה, גם אם זה קצת נרגע.

במקרה של עבדו, גיבור אחד משירי האלבום האחרון, מדובר בצעיר שהתאהב באלמנה ומאבד כל רצון להמשיך הלאה בלעדיה, הוא מחליט שאם אין באפשרותו להיות איתה – יתנזר לחלוטין מאהבה.

http://http://www.youtube.com/watch?v=64RxYZ0keFI(מתוך האלבום האחרון, "רקסוכ", 2013)

אהבה בלתי אפשרית דוגמת רומיאו ויוליה היא לא סיפור חדש בעולם הערבי ולא נולדה עם המחזה השייקספירי. גם לערב יש את רומיאו ויוליה שלה. בסיפור זה, שני גיבורים מאוהבים זה בזו אך אינם יכולים להיות ביחד בשל התנגדות אביה של הצעירה. קאיס, אהובה, מאבד את דעתו מרוב אהבה וכמו עבדו מהשיר של משרוע, נהיה "מג'נון", יעני משוגע, מרוב אהבה. מפה לשם, התגלגל הסיפור לידי המשורר הפרסי בן המאה ה-12, חכים ג'מאל א-דין ניזאמי, שהפכו לשיר. שם הגיבורה, אגב, אהובתו של קאיס הוא – לילא.

ריקודה של לילא:

עין הרע לא תמיד פועלת
וביני ובינך עומדים מיליון
שירי לי על חצילים
על הכל חוץ מעל כמה את עייפה

למצב שני פתרונות
ואני לא מציית לשתי פקודות
נסיך, מלך ושתי סוגי מדיניות
אני לא עובד בשביל מי שמקוללים

http://http://www.youtube.com/watch?v=5vvr7KXAfck

רקסית לילא היה אותו שיר, לפני שלוש שנים, שקנה את דרכו לליבי דרך המוזיקה, המילים וההצגה של חברי הלהקה על המסך. המנגינה והקליפ היפה הופכים את המילים וגורמים לשיר להישמע כמו בלדה מתוקה-מרירה מתוך סרט אינדי שתוכלו לדבר עליו עם החברים ההיפסטרים שלכם, אבל במציאות הלבנונית, של חברה שסועה בין דתות ועדות, סרבול ההתאהבות הוא רק עוד טראגדיה בשרשרת של סיפורי אהבה שהם כולם כמעט עוד לילא וקאיס.

שמלות:

זוכרת שאמרת לי שתנשאי לי
בלי כסף או בית?
זוכרת שאהבת אותי
למרות שאני לא בן הדת שלך,
זוכרת איך היינו?
זוכרת שאמא שלך
תפסה אותי ישן במיטתך
ואמרה לי לשכוח אותך?
אז הסכמנו להישאר ככה
בלי תפקידים או דיבורים
בלי עניבות או שיחות חולין

בלי מיליונים
בלי שמלות

לקחת את ידי והבטחת לי מהפכה
איך שכחת, איך שכחת אותי?
סירקת את שיערי
ושלחת אותי
סרקת אותי כמו שאת מסרקת את עצמך

זוכרת את זה שאמרת שאתה מתכוון לעזוב אותי
בלי כסף או בית

http://http://www.youtube.com/watch?v=6HqHdBlQEe8(פסתין, "שמלות" – השיר הפותח את האלבום הראשון, "משרוע לילא", 2010)

מחאה

מתוך הכאב, כל כאב, אך במיוחד זה שמוליד תסכול, צומחת המחאה. וכמו שהיא נוכחת, גם אם רק בין השורות, כמעט בכל השירים של משרוע, ככה היא גם לפעמים פשוט מתפרצת. וכשאתה רוצה למחות הכל מתאים למחאה – כל מקום הוא המקום וכל זמן הוא הזמן והבעיות, בכל העולם, אותן הבעיות.

הפתרון רומנטי:

אני לא יודע אם אתה איש או כספומט
אבל שכר הדירה, אחי, נהייה סופר יקר
תתחתן איתי ואקרא אנגלס במיטתי
שחוט את הכבש, וחלק את הבתרים לשכנים
הפתרון רומנטי, אבל הוא לא טעות
הפתרון רומנטי, אבל הוא לא טעות

http://http://www.youtube.com/watch?v=CbO9bv4rBnU(מתוך האלבום השני, באותו השם, משנת 2011)

אבל בדרך כלל, מי שמוחה על המצב הכללי מצבו עוד טוב. מי שמוצא את עצמו במחאה מתמדת הוא, בהרבה פעמים, מי שמראש קשה לו. במקרה של חאמד, ההומוסקסואליות בפרט וסוגיות מגדריות בכלל על חוסר הקבלה של להטב"קים והסקסיזם, הקיימים בלבנון, הם אישיו קשה. התבטאויות שנשמעו מפי דמויות ציבוריות ואנשי טלוויזיה ובידור הביאו אותו אל הסף, ומי ששבר את גב הגמל היה זמר לבנוני שהתבטא באופן מיזוגני כלפי נשים והביא את חאמד להקדיש שיר שלם לנושא, כששמו של הלה הוא חלק משם השיר.

http://http://www.youtube.com/watch?v=0BChNNaNkng(סקאנדר מעלוף, על שם שתי דמויות שהתבטאו באופן סקסיסטי והומופובי בשיח הציבורי הלבנוני)

עוד בעיה חובקת עולם, ואולי הראשונה שמתסיסה את ההמונים למהפכות אחרי שהמצע כבר הבשיל, זו האלימות של הכוחות המזויינים. בין אם משטרה, צבא, משטרה צבאית או אי אלו יחידות של אבטחה, אף אחד לא נשאר אדיש לתוקפנותם של הרבה מהמאיישים אותם. מאז שקמו, ובכל העולם. בטח ובטח בעיר כמו ביירות, עם שכונות מחולקות בין מיליציות עדתיות ודתיות וגם המשטרה, החיים השקטים והתנועה החלקה יכולים להיות לפעמים אתגר ולפעמים גם יותר מכך. אז ברוק כמו ברוק, וזה לא רוק אם זה לא לפחות קצת, פעם אחת, אנטי-ממסדי, והלהקה החליטה להקדיש שיר אחד לרעיון הפאנק הידוע: ACAB (All Cops Are Bastards).

המחסום:

הוא עדיין יושב במקום שלו
דבוק אליי, אוחז באקדחו
השיער שלו מסודר, זה כל מה שאכפת לו ממנו
בא אליי, מנפח את החזה שלו

בן זונה מזדיין
לאן אתה הולך יא זנתות
בן זונה מזדיין
לאן אתה הולך זנתות
אני גוסס

זה הבית שלי, אני לא פה כדי לפוצץ אותו
הוא שכח את העולם והפך אותי לעיסוק שלו
ואני ממשיך לשתוק
דמעתה של אמי יותר יקרה ממנו
ואחותו, סבתו, אחיו, סבו,
אביו, דודו מצד האמא, ודודו מצד האבא
דודתו מצד האמא, דודתו מצד האבא,
סבתו סביו ודודתו
אני גוסס

http://http://www.youtube.com/watch?v=mbw5EuNwCvQ(מתוך אלבום הבכורה "משרוע לילא")

קאברים

הזכרנו כבר קודם את האקלקטיות המוזיקלית של משרוע לילא. בנוסף למוזיקה המקורית שלהם, היא מתבטאת גם בקאברים החביבים עליהם עד מאוד. לפעמים המוזיקאים לשיריהם הם יוצרים גרסאות כיסוי, כלל לא קרובים אליהם מבחינה מוזיקלית, אך משרוע יודעים בהחלט לעשות את העבודה, מבינים את מהות גרסאות הכיסוי והופכים את השיר לחלוטין שלהם, גם בזכות השפה בה הם מבצעים את כל הקאברים: ערבית, כמובן.

http://http://www.youtube.com/watch?v=6kd06Ke9JT4

עם הקאבר הנ"ל (ל-Get Lucky של דאפט פאנק), משרוע לילא הופיעו בתוכנית הטלוויזיה Coke Studio, בה מתארחים בכל פרק מוזיקאים ערבים ומוזיקאים הפועלים בזירה הבינלאומית שמשתפים פעולה זה עם זה. בפרק בו הם השתתפו, הופיעו משרוע לילא עם המוזיקאי והמפיק האמריקאי נייל רוג'רס (המוכר כחבר ההרכב "שיק") שניגן והיה שותף בכתיבת השיר Get Lucky.

אלבומם האחרון של משרוע לילא, Raasuk מ-2013, הוגדר כאפל יותר מהקודמים לו, ולא בכדי. אחד מהשירים שמוסיפים לאווירה האפלה הוא גרסאת הכיסוי שלהם לשיר האלמותי Ne Me Quitte Pas של ז'אק ברל.
בקאבר הזה חאמד סינו בהחלט מצליח לגעת ולהמחיש את עוצמות הכאב שיש בשיר המקורי. מעבר לכך, הקאבר הזה נשמע ממש כמו קינה.

http://http://www.youtube.com/watch?v=SP9mfP37pq8

קאבר נוסף המראה את יכולותיו הווקאליות הנהדרות של חאמד סינו הוא לשיר Let Me Go שבמקור בוצע על ידי הזמרת השווייצרית סופי האנגר.
את הקאבר, ביצע סינו, הפעם בלי יתר חברי משרוע לילא, יחד עם יוצר השיר המקורי, החצוצרן הצרפתי אריק טרופז (שאף שיתף פעולה עם משרוע לילא באלבום האחרון של הלהקה) והרביעייה שלו, במסגרת ה-Liban Jazz Festival – פסטיבל הג'אז בלבנון ב-2012.

http://http://www.youtube.com/watch?v=mos83rwmNBk

קאברים נוספים שמומלץ להקשיב להם: הקאבר ל-Toxic של בריטני ספירס (כן כן, קראתם נכון) אותו משרוע לילא אוהבים לבצע בהופעות,
והקאבר ל-Clint Eastwood של הגורילאז בשם "מחר יהיה יום טוב יותר".

COMMENTS

WORDPRESS: 2
DISQUS: 1