שקיעה בווטרלו ועוד ארבעה שירים על לונדון: ספיישל לכבוד יום הולדתו ה-71 של ריי דייויס

לכבוד יום הולדתו של דיוויס, רציתי לכתוב על העובדה שדיווויס נולד וגדל בלונדון, ובשל כך הינו אחד המוזיקאים שתיארו בצורה הכי יפה את העיר. לונדון, אחת הערים הגדולות בעולם והבירה של אנגליה, הינה הנושא של הרבה שירים שנכתבו ועוד יכתבו עליה, אבל אני חושבת שלתושבי העיר יש פרספקטיבה מיוחדת כשהם באים לכתוב עליה. ריי ואחיו דייב דיוויס באים משכונת מאסוול היל (Muswell Hill), שכונה בצפון מערב לונדון הרחוקה למדי מהאזורים בהם תיירים בדרך כלל מסתובבים. במקרה יצא לי לבקר בשכונה זו מכיוון שאחת מקרובות משפחתי גרה בשכונה סמוכה.

london-eye-and-river-thames-wallpaper

הקינקס – Waterloo Sunset

השיר ווטרלו סאנסט נכתב בהשראת אשפוזו של ריי בגיל 13 בבית חולים אשר שכן לגדות נהר התמזה, כשהוא צופה מהמרפסת בכל העולם הממהר מתחתיו. אחד הדברים האירוניים הוא שבמקור ריי בכלל כתב את השיר על ליברפול, בשל אהבתו לסגנון שנוצר בעיר זו- ה"מרסיסייד ביט". יחד עם זאת, השיר מזוהה עם לונדון ונבחר פעמים רבות כשיר הכי טוב שנכתב על לונדון, וריי דייוויס אף סגר את אולימפיאדת לונדון ב-2012 איתו.

מיק ג'ונס וג'ו סטרמר (הקלאש) – London Calling

מיק ג'ונס נולד וגדל בלונדון. ג'ו סטרמר הסתובב בילדותו הרבה בעולם בשל עבודתו של אביו כשגריר, אבל מגיל עשר חי בלונדון, כאשר הוא עבר לחיות בפנימייה. את האלבום London Calling הם כמובן יקליטו בעיר עצמה, ויכתבו יחד את שיר הנושא שלו. זהו אלבומם השלישי של הלהקה והמפורסם ביותר. השיר עצמו מתאר מציאות פוסט אפוקליפטית לאחר תאונה גרעינית, חשש שאינו לחלוטין לא מוצדק מכיוון שזמן קצר לפני כן ארעה תאונה בכורים גרעיניים בת'רי מייל איילנד שבארה"ב. בשיר הנהר עולה על גדותיו, ומציף את העיר.

לילי אלן – LDN

לילי אלן היא אחת הזמרות שאני הכי אוהבת מתוך קבוצה לא קטנה של בנות לונדון אשר התבלטו בעשור האחרון, הכוללת את אדל ואיימי ויינהאוס. מה שאני אוהבת באלן הוא חוש ההומור המחוצף שלה, שניכר כבר בפתיחה של הקליפ הזה שבו היא מבקשת ממוכר בחנות תקליטים מוזיקה מז'אנר מוזיקלי שלא קיים. אלן העליזה מקפצת ברחובות העיר, ורק בזכות האופי שלה היא הופכת עיר מוכת פשע ומכוערת למקום שהיא לא היתה מוכנה להחליף באף אחד אחר. ג'ו סטראמר, דרך אגב, היה חבר משפחה של אביה של אלן שהיה לוקח אותה לפסטיבל גלסטונברי, וזה אולי לא ניכר במוזיקה שלה, אבל יתכן והתמונה של לונדון בשיר שלה לא כל כך שונה מזו שבשיריו של סטראמר.

שיין מקגוואן (הפוגז) – A Rainy Night In Soho

הפוגז אולי ידועים בתור להקה אירית, אבל צריך לזכור שהסולן של הלהקה שיין מקגוואן עבר בגיל שש לאנגליה וגדל בלונדון, ושהעיר השפיעה רבות על תיאורי הזוהמה והעוני בשיריו. למרות זאת, אחד השירים הכי יפים שאי פעם שנכתבו על העיר נכתבו על ידו. מדובר בבלדה יפהפיה על מפגש בין שני חברי ילדות שהיו גם זוג לשעבר, הנזכרים בעבר המשותף שלהם בעוד הגשם יורד. כך שאולי מאחורי הציניות הקשוחה מסתתר בעצם רומנטיקן לא קטן.

ניל טננט (פט שופ בויז) – West End Girls

טננט חי בלונדון מאז 1972, והשיר הזה, למרות הבנות בכותרת, כמובן לא מדבר על בנות. העיר לונדון, כמו הרבה ערים ובכללם תל אביב, מחולקת לשני חלקים על ידי הנהר, כאשר הגדה המערבית נחשבת מהמעמד הבינוני ומעלה, ואילו הגדה המזרחית נחשבת מעמד הפועלים ומטה (חלק מהחלוקה הזו השתנה עם השנים עם ג'נטרפיקציה של חלק מהגדה המזרחית, אבל מבחינת סטראוטיפים היא עדיין תקפה). השיר של טננט מתאר מפגש בין גברים משני צדדי העיר, ועל הפער החברתי-כלכלי בינם. הקליפ צולם בחלקו בתחנת ווטרלו, מה שמביא אותנו בסיבוב חזרה לשיר שהיה ההשראה לפוסט הזה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0