פרנק זאפה זה אובססיביות, מחלה חשוכת מרפא שרק גדלה וממהרת להשתלט על כל חלק בגוף. זה התחיל עם Joe's Garage וכמובן Hot Rats ומשם האוזן רק מתחננת לעוד. המוזיקאי הכי גאון של תקופתנו המודרנית. אחרי ששנה קודם לכן הוציא את אחד מאלבומי הבכורה המהפכניים יותר שיצאו Ever, גיבש את האימהות והיה שניה לפני חתונה עם אהבת חייו הנצחית – הוציא זאפה את אלבומו השני, ומה אומר ומה אדבר? זה לא טוב, זה מעולה!
גם האלבום הזה הוא סוג של קונצרט עם 17(!) אנשים, חלקם מוזיקאים וחלקם ליצני חצר גאונים שמשתפים פעולה על מנת ליצור את אחד האלבומים המגוונים שנוצרו. המקצב משתנה לעיתים תכופות, הטקסטים סאטיריים וביקורתיים ופרנק מתחיל לעצב את זאפה ואת העתיד לבוא.
זה לא סוד שהרגלי הצריכה והאופי האמריקאי היו שנואים במיוחד על זאפה, והשפיעו רבות על תהליך היצירה ועיצובו שלו כאנטי ממסדי מובהק. מי שיאזין לאלבום בפעם הראשונה, בלי ניסיון זאפהי קודם, אולי יחשוב לרגע שמדובר באסופה של אלפי צלילים שונים וזמרים שלעיתים לא יודעים מה הם רוצים מאיתנו המאזינים, אבל לאחר שמיעה נוספת מתחילים להבין את הקונספט ושה-43 דקות שלפנינו הן לא פחות מיצירה מוזיקלית בלתי נשכחת על שיט אמריקאי, הקלטות בתוך פאב כדי ליצור יותר אותנטיות(שיטה שיעתיקו מאוחר יותר הנדריקס, הסטונס וגם הביטלס) וסטרבינסקי, המון איגור סטרבינסקי – מלחין קלאסי מודרני שבלעדיו זאפה היה נשמע אולי "שפוי" יותר.
אבל את זאפה לא עניינה שפיות, והבחור הסאחי בלטה הזה התכוון לשחרר כל יצר של טירוף מוזיקלי, מילים חדות כסכינים, ואפילו שיר שמוקדש לירקות על מנת לכבוש את ראש המצעד הטוב ביותר שקיים– האוזן האנושית.
האלבום הזה, שעמד יפה מאוד במבחן 'האלבום השני', יצא באמצע 1967 ובישר על המשכה של שנה מאוד עשירה מוזיקלית ועשרות אלבומים שעתידים להגיע. התקליט הזה הולך להשפיע לגמרי על הקריירה של זאפה ולא מעט אלבומים שלו יושפעו ישירות מפיסת ההיסטוריה שעומדת מולנו. FZ כמו תמיד הקדים את זמנו ובכלל את זמנה של המוזיקה, הנה עוד הוכחה למה.
ולמי שבאמת רוצה לחוות את היצירה במלואה. תודו לי בפרטי…
http://www.youtube.com/watch?v=258IAiOtnuw&ab_channel=13thfloorhendrix
COMMENTS