Homeאלבומים חדשיםחדשים

"מזג-אויר נוח מרמה אותי ואת מחשבתי"- שחר רודריג על החדש של Other Lives

b6928f29-ec89-4fbd-b439-0607a417e0661-800x800

בהאזנה עשרים במספר, עדיין קשה לי להגיד מה בדיוק אני אוהבת באלבום הזה. יש שירים טובים יותר וטובים פחות, יש מוטיבים שדווקא קשה לי איתם, אפילו קצת החמצה יש באלבום הזה; אבל בביקורת אלבומים, השלם לאו דווקא שווה לסך חלקיו (דוגמא לכך הוא "שחרית" של שי צברי שבהחלט גדול מסך חלקיו, וכתבה עליו תום כשיצא).

אודה ואתוודה, בחרתי לכתוב על Other Lives במיוחד בשל העובדה שאלבום הבכורה שלהם עדיין נמצא על הנגן שלי, לא משנה לאן אלך וכמה שנים יעברו. שירים כמו Black Tables ו-E Minor הם מהשירים שתמיד יקחו אותי לשיטוט בזמנים מרגשים ומערסלים.

Tamer Animals, האלבום השני של Other Lives, דווקא לא פגש אותי באותו המקום בו היכה את כולם – כבר הבנתי שיש ל-Other Lives כח עצום, אפילו בהרכב הטריו המצומצם שלהם; הם מגיעים באלבום הבכורה שלהם למורכבויות ולגבהים שנדמה שרק אורקסטרה יכולה להגיע אליה, מתחילים הכי חזק שלהם ואז מגבירים. ב-Tamer Animals הם זנחו מעט את הרקע הקלאסי שמתוכו צמחו (עוד בימי ההרכב הראשון שלהם, Kunek) ועיבו את העיבוד לשירים שלדעתי לא נזקקו לכך.

והנה, אלבום חדש. בשבוע שעבר שחררו Other Lives את Rituals, אלבום באורך מלא בן 14 רצועות מרובבות סאונד. הטריו המוכשר מאתגר את עצמו ומחליט לקחת את הסאונד למקום רב-מימדי, הצלילים עולים אחד על השני, מתנגשים ויוצרים נחשול של כינורות, תופים, קולות רקע שמתנפצים על קירות החדר; והעטיפה של האלבום מייצגת את תכולתו נאמנה.

כש"Fair Weather" מתחיל לנגן וג'סי טאביש הסולן טוען כי מזג אויר נוח גורם לו ולמחשבותיו לחוש מרומים, גם אני מרגישה מרומה – איפה הפסנתר? איפה העליה לגבהים והירידה למצולות? איפה Other Lives החד-מימדיים? אני פוגשת אותם שוב במלוא הדרם רק במזג האויר של "English Summer" שכאילו נכתב במיוחד למעריצים משכבר הימים.

ב-"Untitled" אני לרגע פוגשת את Alt-J של Hunger of the Pines ומחמיצה שוב פנים. איפה 2009? אי אפשר לחזור אחורה רק לרגע, לשמוע את טאביש שר לתוך המיקרופון ולא לפייד-אאוט? אבל ב-"No Trouble" שוב מחזירים את המצב לתיקונו. אני מתחילה להרגיש שהריטואלים הם לא רק בתוך השירים; Other Lives מאוד אוהבים לקחת פראזה ולחזור עליה, זה מוטיב חוזר בכל האלבומים שלהם ואין ספק שהוא מנצח – אבל באלבום הזה, יש גם ריטואל של התרחקות וחזרה לשורשים, התנסות שאינה מתרחקת מאוד מהבית, מהמקום הבטוח.

האלבום נסגר ב-"Ritual" שהוא מעין שילוב של השניים, ואיכשהו פועל עליי. אולי משום שגם אנחנו כבר הפכנו להיות סוג של everyday robots שמבינים שאין מנוס מלהוסיף קמצוץ (ויותר מקמצוץ) אלקטרוניקה לחיינו המלאים טקסיות וריטואלים.

קשה לי מאוד להגיד מה בדיוק אני אוהבת באלבום הזה, אבל העובדה שכבר שבועיים שהוא מתנגן בלופ מעידה שיש גרעין של חיים אחרים בתוכו, ואולי זה כל מה שצריך.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
  • comment-avatar

    לא מת על הביקורת..
    אני חושב שדי פיספסת את הפואנטה של "התפתחותה של להקה" והצמדות ל"עכשיו".
    אז לא כל האלבום מזכיר לך את העבר? זה הרעיון-לחדש, להתפתח, לגוון. "אני מרגישה מרומה – איפה הפסנתר?" למה צריך פסנתר? שירצו לסינטי זה מה שאני רוצה לשמוע עכשיו מהם.
    האלבום מלא באלקטרוניקה דקה וחדה כמו להב של סכין שחותכת את האוויר, במיוחד בשני הטראקים הראשונים, לא שמעתי אותם עושים את זה בעבר וזה הרעיון-זה מבורך.
    איפה צומת הלב לשירים החזקים באלבום? 2 Pyramids! שיר הפופ המדליק עם הקצב השאוב מHalf moon run, החדות של הכינורות, והלחן שירה המעופף המושפע באופן מובהק מהאבות הגדולים (רדיוהד כן?). כל אלו מראים כמה הלהקה הזאת גודלת ומבינה שעם כל הכבוד לאלבום המופלא שלהם Tamer Animals, גם הם צריכים לגדול, לשנות ולהתפתח.
    דווקא "English Summer" היה הטראק שאליו לא היה לי כוח ואמרתי לעצמי, "שמעתי את זה כבר.. לא בא לי".
    והכי הפריע לי: פירסמת לייב מעולה שלהם. בעצם כל לייב שלהם מעולה מלא בכלים שונים ומוזרים, ודיוק מקצועי.
    למה לא להמליץ?

  • comment-avatar

    הי!

    דבר ראשון – תודה על הקריאה ועל התגובה.
    דבר שני – ביקורת מעצם היותה ביקורת – היא סובייקטיבית. אני מסכימה איתך מאוד שהלהקה התפתחה, והטיוטה המקורית אפילו הייתה התייחסות לכך שהאקספרימנטליות של היום היא בד״כ אלקטרונית ואני שמחה שלהקות מאתגרות את עצמן ולא דבקות במתכון מנצח. ומהצד השני – דווקא לכיוון ההתפתחות הזה פחות התחברתי. עבורי טאביש הוא משהו קסום שעוד יכול להתפתח במחוזות היותר קלאסיים ואינגליש וות׳ר הוא דוגמא לכך.

    בנוגע להמלצה על לייב שלהם – בדיוק בגלל זה שמתי ביצועים לייב, כי לדעתי יש בהם משהו יותר חזק מהקלטות אולפן, מקווה שמי שכמוך לחץ פליי – הבין את זה גם ולא היה צריך ביאור מילולי. האוזניים הן שופטות מספיק טובות 🙂

    ושוב – תודה! מקווה שתמשיך לעקוב ולהגיב.

  • comment-avatar

    אני אמשיך, הבלוג מעולה

  • comment-avatar

    פרסם את זה מחדש ב-My Movie Project.

DISQUS: 0