"בינג' ליסנינג" פרק שלישי- ציפי פישר חוזרת למוזיקה של בנות גילמור.

החברה שלי מסטארס הולו

Gilmore-Girls-2בנות גילמור- לא מה שחשבתם.

הייתה לי פעם חברה ממש טובה בתיכון, שבזכותה הטעם המוזיקלי שלי התרחב רבות. היה לנו הרבה מן המשותף: כמוני, חברתי הייתה חננה עם משקפיים שגם לבשה לבוש "צנוע" בגלל הרקע הדתי שלה, אך מתחת לחזות הרוגעת הזו בצבצה נערת רוק סוערת. בניגוד אלי, חברתי הגשימה את חלומה והפכה למתופפת בלהקת רוק. טוב, היא לא באמת הייתה החברה שלי, היא הייתה החברה הכי טובה של רורי גילמור. בעצם, היא לא יכלה להיות חברה שלי כי היא לא באמת קיימת. אבל לא ניתן לבעיות קטנות כאלה לקלקל את העובדה שלתקופה מסוימת, ליין קים מסדרת בנות גילמור הייתה הממליצה המוזיקלית הכי קולית בסביבה.

לאורך שידורה, מוזיקה מעולם לא הייתה קיימת רק כרקע של בנות גילמור. זה מתחיל בזה שהכניסו דמות לא ממש קשורה לשום דבר של "טרובדור העירייה" בעיירת סטארס הולו, אשר היה למעשה הזמר גרנט לי פיליפס.

שלא לדבר על זה שקרול קינג ששרה גם את שיר הנושא (יחד עם לואיז גופין) "Where You Lead I Will Follow" מופיעה בתפקיד קטן כמנהלת חנות מוזיקה. בסצנה הזו מתגברת האהבה של ליין למוזיקה והצורך שלה במנטורית (וגם חיבה סודית לבלוגראס נחשפת).

כאמור, מוזיקת רוק הייתה האובססיה של ליין, והיא גם הייתה הדבק שחיבר בינה לרורי. קחו לדוגמא את הדיאלוג הזה מפרק 21 " Love, Daisies and Troubadours" של העונה הראשונה:

RORY: You swear? On the life of the lead singer of Blur?

LANE: On the soul of Nico, I swear to you that I have not seen Dean with another girl

כך למשל שילבו התסריטאיות בדיחה מוזיקלית (ניקו שווה יותר מדיימון אלברן) שהכניסה קצת פלפל למה שהוא דיאלוג נדוש למדי של בת זוג קצת קנאית. ניכר במהלך הסדרה שהרפרנסים המוזיקליים לא היו סתם כדי להראות שהם "מחוברים לנוער", אלא נבעו מזה שהם והדמויות כתוצאה מכך, באמת אוהבות מוזיקה וזו מגדירה אותן. קחו למשל את הפרק בו פריס גלר הלחוצה לומדת ליהנות קצת מהחיים בהופעה של הבאנגלז. המוזיקה נחוות בקטע זה כחוויה שהיא גם משמעותית מבחינת העלילה וגם כמשהו שהוא פשוט כיף.

עוד הופעת אורח מוזיקלית ששווה התייחסות היא של המשפחה הזו, שלמעשה בשנה האחרונה התפרקה. הנה הזדמנות להיזכר בזמנים הטובים, לפני הגירושין והלכלוכים ההדדיים.

הפסקול של בנות גילמור מכיל, כמו הסדרה עצמה, תמהיל מוצלח של מתוק וחמוד לצד השקט והמלנוכלי. הוא הציג לי מוזיקאים איכותיים כמו יו לה טנגו ופי ג'יי הארווי. זו אמנם סדרה שנתפשת כסדרה לנשים, אבל בזכותה אפשר לראות שרוק זה לא רק לבנים. להפך, ליין זוכה להגשים את חלומה והופכת למוזיקאית מצליחה, כאשר היא לוקחת סיכון ובמקום ללכת לקולג' היא פונה לקריירה מוזיקלית. (אם אתם תוהים למה הגיטריסט עם השיער הארוך נראה מבוגר מיתר השחקנים, זה משום שמדובר בסבסטיאן באך מ"סקיד רואו").

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0