Homeהיום לפני

"איש הציפור והמצילה המעופפת"- 60 שנה למותו של צ'ארלי פארקר

"אני מעדיף למות שיכור וחסר כל בגיל 34, ושאנשים ידברו עלי בארוחת ערב שנים אחר כך… אף אחד מאיתנו אפילו לא היה חבר של צ'ארלי פארקר. זו הנקודה." (מתוך "וויפלאש").

22075c01444e9fcd210f83abd1a19

דמותו של צ'ארלי פארקר עומדת ברקע הסרט "וויפלאש", כמו גם השאלה: מה הופך מוזיקאי טוב למוזיקאי מעולה? מה הופך אדם רגיל לדמות שמדברים עליה בארוחת ערב 60 שנה אחרי מותה? מה הופך בן תמותה לאלוהים?

המתופף האגדי ג'ו ג'ונס השליך פעם לקראת סוף שנות ה 30, מצילה על פארקר וכמעט הרג אותו כי הוא זייף. זה לפחות מה שמספרים לנו ב"וויפלאש". היסטוריוני הג'אז חלוקים ביניהם בשאלה האם אכן השליך ג'ונס את המצילה על הראש של פארקר או רק לכיוון הכללי? האם המטרה היתה להרוג אותו, להשפיל אותו או רק להבהיל אותו? והאם פארקר זייף באמת? אולי הוא רק כמעט זייף? אולי הוא ניגן סולו ארוך מדי? אולי לעולם לא נדע את התשובה, אך ברור כי מאז אירוע המצילה לא היה פארקר אותו נגן, והג'אז לא היה אותו ג'אז.

פארקר, שגדל בקנזס סיטי וניגן מגיל צעיר בתזמורות הג'אז המפורסמות של העיר, הגיע לניו יורק בסוף שנות ה30 כבחור צעיר בן 19, אך עם ניסיון חיים עשיר, ניסיון מוזיקלי מרשים והתמכרויות לסמים שהתחילו כבר בשנות העשרה. הסקסופוניסט הצעיר התחבר לשמות הגדולים של הג'אז הניו יורקי, אך במוחו כבר רצו רעיונות חדשים לגמרי, אולי בעקבות המצילה המעופפת. פארקר התרחק במהירות מהסווינג והג'אז שלצליליו רקדו במועדונים ובאולמות, ויצר סגנון מהיר, קופצני, מלא בחילופי אקורדים מהירים וחילופי סולמות מפתיעים, תוך שהוא מעודד את המתופפים והבסיסטים שלו להצטרף לחגיגה ולא להישאר ברקע, כפי שהיה נהוג בג'אז ה"מסורתי". הסגנון של פארקר וחבריו, שזכה לכינוי "ביבופ", זכה ללא מעט הרמות גבה והסתייגויות, מצד הקהל ומוזיקאי הג'אז כאחד, אך היו כאלו שהבינו את מגוון האפשרויות המצוי בסגנון החדש וסייעו להפוך אותו למיינסטרים של הג'אז- במידה רבה עד היום.

הצלחת הביבופ בעולם הג'אז לא השפיעה לטובה על ההתמכרויות של פארקר, ועל ההתמוטטויות שלו שהתחילו באמצע שנות הארבעים. חלק מהמוזיקה הטובה ביותר של "בירד" הוקלטה ברגעיו הקשים ביותר, וחלקה יצא לאור בניגוד לדעתו. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים להיגמל ולהתנקות, פארקר נפטר בניו יורק, היום לפני 60 שנה.

המצילה של ג'ונס לא הרגה את פארקר, הסמים כן. ובכל זאת, 60 שנה אחרי מותו, עדיין מדברים עליו בארוחות ערב.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0