"סלון של קסם"- שחר רודריג על ההופעה של Nomke אצלה בסלון

לפני כמה שבועות התכנסו כל חברי צוות הספינה לישיבה אצלי בבית וכל אחד מאיתנו נדרש לחשוב מהן נקודות החוזקה שלו – איפה המוזיקה מרטיטה את תאי העצב בעוצמה כל כך רבה שהיא נשפכת מקצות האצבעות. "אצלי," עניתי, "זה בעיקר בהופעות". האינדינגב בשנתיים האחרונות היווה חגיגת כתיבה עבורי; איפשהו בקשר הבלתי אמצעי בינך לבין הבמה יש יותר אמת מאשר בינך לבין האזניות.

לא הייתי חושבת לפני שנתיים, כשעברתי ליפו, שיערכו אצלי הופעות סלון. למען האמת, לא הכרתי את הקונספט הזה עד ש"נקלעתי" בזכות אפרכסת לביתו של רועי פלד להופעה מופלאה של אלברט סופר. [עוצרת לרגע – ב-11/3 אלברט חוזר להופעת בית נוספת – תלכו!] כמה שבועות לאחר הופעת הבית הזו אצל רועי, קיבלתי הזדמנות לארח את גיטלה הנהדרת אצלי בסלון. לא אשקר – למרות שיצרנו איוונט, הזמנּו חברים וחברים לעבודה ותלינו שלטים דו-לשוניים בבניין – להופעות ביתיות מגיעים יחסית מעט אנשים, במיוחד כשחורף ולא פשוט לצאת מהבית אחרי 9 בערב. אולי דווקא בגלל הקהל הקטן הייתה הופעה מצוינת: התקרה הגבוהה החמיאה לסאונד המצוין-בעצמו של גיטלה, טל והדס המקסימים.

לא כל-כך ידענו למה לצפות באירוח של אמנים בבית – יהיה מוצלח? ניסוי הכלים יעבוד? יהיה מספיק מקום לאנשים? קסם הכלבה המהממת שלנו לא תנבח באמצע ההופעה ותהרוס? אחרי החוויה עם גיטלה הבנו שכל עוד המוזיקה טובה – האנשים (וגם הכלבים) יהיו מהופנטים מדי בשביל לשים לב שקצת צפוף או שמעט קר.

שמחנו כשניתנה לנו עוד הזדמנות לארח השבוע את Nomke: נעם סדן, בן אלקיים ורועי פלד (כן, ההוא שאירח את אלברט סופר מהפסקה למעלה). גם הפעם, הייתה חוויה נהדרת. הקהל האינטימי היה מהופנט לנועם של נועם.

צריך להיות מאוד בטוח בכשרון שלך או להיות חסר כל מודעות עצמית כדי להופיע בהופעת סלון. העובדה שבינך לבין הקהל חוצץ בקושי דף A4 עם הסטליסט, מונע ממך את האפשרות להיות זייפן בקנה מידה עולמי או להגיע לחלוטין לא מוכן. מצד שני, הטעויות הקטנות והסיפורים הקטנים הם אלה שהופכים את ההופעה לבלתי נשכחת. העובדה שהקהל לא מוצלל ע"י תאורה מושקעת ובסה"כ מגיעים לבית – כזה שמבשלים בו, וישנים בו – הופך את ההופעה לדעתי למוצלחת הרבה יותר הן עבור האמן והן עבור הקהל.

כיף שהאינדי הישראלי עלה על גל ה- Crowdsourcing גם הוא: אמני אינדי צעירים זקוקים לחשיפה ואנחנו שאוהבים לשמוע מוזיקה (ובמזל גם מצליחים לפנות מספיק מקום בסלון) יכולים לעזור ולהנגיש אותה לחברים וגם לסתם אנשים טובים באמצע הדרך.

עד כאן שחר, מדווחת מהסלון.