"הנגנים" חלק שלישי ואחרון- אלקנה כהן על נגני הסשנים שעשו את השירים הגדולים של המוזיקה הישראלית.

 

אחד הרגעים הקשים הזכורים לי בתור אדם שאוהב מוזיקה ומעריך מוזיקאים, היה פגישה עם יהודה קיסר, "מלך הגיטרה המזרחית" ואחד הנגנים המשפיעים ביותר על המוזיקה הישראלית, במדרחוב בן יהודה. המלך, חבוש בכובע פדורה בתור כתר, ישב וניגן בשביל כמה מטבעות. חשבתי אז: האיש הזה צריך לקבל כוכב בשדרות אבן גבירול או משהו, ואנשים לא יודעים מי הוא. לא מעריכים מספיק.

יש נגנים שדווקא כן התפרסמו: עידן רייכל התחיל את דרכו המוזיקלית כנגן סשנים (אצל עברי לידר למשל), דודו טסה ניגן בתכניות טלוויזיה ורק אחר כך התפרסם כיוצר עצמאי. טל שגב הספיק לנגן קלידים גם עם ברי סחרוף וגם עם שלמה ארצי. נגינת ליווי יכולה לשמש כקרש קפיצה רציני בדרך לקריירה מוזיקלית, אבל גם בחלק הזה של "הנגנים", אני רוצה להתמקד בנגנים ששמותיהם נשארו בעיקר בחלק הפנימי של העטיפות:
כמובן שיש רבים וטובים שהושמטו מהרשימות הללו, אבל זוהי התחלה:

חלק א': http://wp.me/p2sDeM-1f7

חלק ב': http://wp.me/p2sDeM-1fR

"גאולה" (חמי רודנר). גיטרה: עידו אגמון. ניגן גם עם: רמי פורטיס, ירמי קפלן, הגן האנוכי, נעליים ועוד.

חמי רודנר נפרד מבת זוגו בערך באותו הזמן שבו נפרד מהלהקה שלו, איפה הילד. שני האירועים השפיעו על אלבום הסולו הראשון שלו- "גאולה". הציניות והמרירות של רודנר פגשו את הבלוז של "שליחי הבלוז" ומעל כולם ניצח גיטריסט בשם עידו אגמון. אגמון תרם לא רק את הסולו היפה והמזוהה של "גאולה", אלא גם את רוב העיבודים והצטרף לרודנר בכמה סיבובי הופעות (אני ראיתי אותם ביחד לפני כשמונה שנים בירושלים). אגמון חבר, בערך באותו זמן, גם ל"נעליים" כגיטריסט אורח ולאחר מספר שנים ללהקה של פורטיס (יחד עם סמטנה).

"כה ציפיתי ליום והגיע" (אביתר בנאי). בס: גיל סמטנה. ניגן גם עם : אהוד בנאי (גם כמפיק), פורטיס, פורטיסחרוף, ורד קלפטר ועוד.

העובדה שגיל סמטנה מנגן בס היא אחד מפריטי הטריוויה האהובים על אשתי: הולכים להופעה של ברי סחרוף- "אלקנה, זה גיל סמטנה?" "לא, זה בנו הנדלר". הולכים להופעה של אביתר בנאי- "אלקנה, זה גיל סמטנה?" "לא, זה עודד שכטר". הולכים להופעה של אהוד בנאי- "אלקנה, מי זה על הקונטרבס?" "זה? זה גיל סמטנה". סמטנה הוא אחד הבאסיסטים העסוקים ביותר בעשרים השנים האחרונות. מי שהתחיל את דרכו דווקא כטכנאי הקלטות, ליווה גם את אהוד בנאי באלבומו הראשון וגם את פורטיסחרוף באלבום החזרה לארץ שלהם, הפך להיות מזוהה עם סצינת הרוק האלטרנטיבי של סוף ה-80 ותחילת ה-90, ואחראי על הגרוב של לא מעט שירים שכבר הפכו לקלאסיקה.

גיל סמטנה (משמאל) ועידו אגמון (שני מימין) עם פורטיס.

"נגיעות" (ברי סחרוף). גיטרה, קלידים, סמפלר: גידי רז. ניגן גם עם: מים, אסף אמדורסקי, תמי ענבר.

רע מוכיח שיתף פעולה בפעם הראשונה עם ברי סחרוף באלבום "סימנים של חולשה" משנת 1993, ואל האולפן הוא הביא איתו גם את גידי רז כגיטריסט צעיר. הפז"מ הקצר של רז, גרם לכך שהוא ינגן באלבום את כל הקטעים והכלים שסחרוף ומוכיח לא רצו לנגן, אבל בסופו של דבר זה השתלם לו, והוא הפך להיות שותף מלא של ברי סחרוף למשך שנים. ב"נגיעות" רז קיבל קרדיט על הלחנה לכמה קטעים, וב"אתה נמצא כאן", קיבל קרדיט כמפיק שותף. גם רע מוכיח המשיך בשיתוף הפעולה עם גידי רז, וביחד הצמד המשיך להזרים רעננות ומקוריות לכל פרוייקט בו השתתפו.

"מספיק בן אדם" (מוניקה סקס). גיטרת לאפ סטיל: אדם שפלן. ניגן גם עם: אריק איינשטיין, רונה קינן, שלומי שבן, דיוויד ברוזה, עמיר לב ועוד רבים.

אדם שפלן שייך כבר ל"דור הבא" של נגני ליווי: בעצמו הוא תלמיד של גיל סמטנה והוא התחיל להתפרסם בעקבות עבודה עם זמרים שהתחילו את דרכם בראשית שנות ה 2000- רונה קינן ושלומי שבן. שפלן מנגן בס, קלידים וגיטרות, אבל בעיקר מבוקש בזכות היכולת שלו לנגן על כלים נדירים יחסית בנוף המוזיקלי הישראלי, כמו לאפ סטיל. ב"מספיק בן אדם", וגם באלבום הבכורה של רונה קינן, אדם שפלן הצליח להביא סאונד "סאות'רן קאונטרי" ייחודי בנוף הישראלי, אולי גם הודות לעובדה שהוא עצמו נולד באטלנטה, ג'ורג'יה (אם כי הוא עלה ארצה בגיל ארבע).

"מי נהר" (עידן רייכל). ויולה: גליה חי. מנגנת גם עם: ברי סחרוף, אהוד בנאי, ריטה, דניאל זמיר, נקמת הטרקטור.

גליה חי היא מוזיקאית שחוצה באופן קבוע את הקווים בין המוזיקה ה"קלאסית" לפופ ולרוק (וגם לג'אז) הישראלי. היא אחראית לכך שצליל הויולה הפך להיות חלק טבעי מהצליל של המוזיקה המקומית. חי היא חברה במשרה מלאה גם ב"תזמורת הבארוק" וגם ב"נקמת הטרקטור", והנוכחות הבימתית שלה בולטת בהופעות רוק רועשות כמו גם בפסטיבלי פיוט. שווה לחפש אותה.

גליה חי.

פרס על מפעל חיים

"לב של גבר" (אייל גולן). גיטרה: יהודה קיסר. ניגן גם עם: בעז שרעבי, אהובה עוזרי, אביהו מדינה, זהר ארגוב, זהבה בן, אייל גולן, הדג נחש, אתניקס ועוד רבים.

יהודה קיסר היה אמור להופיע בחלק הראשון של פרוייקט הנגנים, אבל מוטב מאוחר… הגיטריסט שליווה את המוזיקה הישראלית- ים תיכונית מהימים הראשונים של "צלילי העוד", דרך זהר ארגוב וישי לוי ועד לפריחה הגדולה של אייל גולן באמצע שנות התשעים. הסולואים של קיסר הפכו להיות כל כך מזוהים עם המוזיקה הישראלית- מזרחית, עד שנראה שהאיש בעצם המציא סגנון נגינה חדש וכי כל גיטריסט אחר בסצינה פשוט מחקה אותו. למרבה הצער, הפרסום הגדול לא הביא לקיסר הכרה ציבורית ולא הצלחה כלכלית. "הדג נחש" עשו מאמץ להחזיר אותו לקדמת הבמה עם "שיר נחמה", וגלעד שגב אירח אותו ב"נועדנו", אבל קיסר נשאר עדיין רחוק מההצלחה ומההכרה שמגיעה לו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0