"מתחנה לתחנה"- אלקנה כהן על סקס, סמים ודייויד בואי.

דיוויד בואי היה כל כך מחוק מסמים, שהוא לא זוכר עד היום שהוא הקליט את אחד מהאלבומים הטובים ביותר בקריירה שלו. באותו זמן, ילדה בברלין בשם כריסטיאנה פ. פגשה עיתונאים שדאגו להזכיר לה ולכל העולם איזו תקופה קשה עברה עליה. כמה שנים אחר כך, כשעשו עליה סרט, דיוויד בואי השתתף בו. בתפקיד עצמו.

045-david-bowie-theredlist

מתחנה לתחנה

בשנת 1976 היה דיוויד בואי בן 29. הוא הספיק להיות כוכב רוק ענק ופרובוקטיבי שמילא אצטדיונים, להצליח משני צידי האוקיינוס, להשתתף בהצגות תיאטרון ובסרטי קולנוע, ובעיקר להמציא את עצמו כל פעם מחדש. חוץ מזה הוא הספיק להתחתן ולהתגרש, להפוך למיליונר ואז לפשוט רגל ולאבד הכל. ב-1976 כבר די נמאס לו מהכל.

אחרי שניסה להפוך לזמר נשמה עם 'Young Americans' (שהצליח מאוד), בואי התחיל לאבד את זה: הוא הסתגר בוילה בלוס אנג'לס, צרך הרואין בכמויות, קרא ספרי קבלה, מיסטיקה וכישוף שגרמו לו לפתח פרנויות (הוא הקיף את המיטה שלו בסמלים קבליים ובנרות כי טען שמכשפה קיללה אותו) ואובססיות מוזרות. פעם הוא סיפר בראיון: "ביליתי שעות במחשבות כמו: האם למתים אכפת מאיתנו? האם אני יכול להעביר ערוצים בטלוויזיה בלי להשתמש בשלט?").

בסוף אותה שנה, בואי שוכנע לצאת מהבית ולהיכנס לאולפן. התוצאה 'Station to Station', היא בעיני אחד מאלבומיו הטובים ביותר.
שיר הנושא, הנמשך למעלה מעשר דקות, משקף את התחושות של בואי באותה תקופה: פחדים, יאוש, אי ודאות ומשיכה אל המסתורי והשונה. רמיזות קבליות מעורפלות:

"One magical movement from 'Keter' to 'Malkhut'",

וכמה שורות אחר כך, שביב של תקוה:

"It's not the side effect of the cocaine; I'm thinking that it must be love".

בנימה הומוריסטית יותר, השיר TVC15 נכתב בהשראת טריפ רע שחווה איגי פופ, חבר טוב של בואי, ובו הוא דמיין שהטלוויזיה אוכלת את בת זוגו. בואי כתב שיר עם לחן קליל ופסנתר עליז, ומילים שהיו מדאיגות כל פסיכיאטר. עד היום, כאשר דיוויד בואי מבצע את שירי האלבום בהופעות הוא טוען שהוא מרגיש כאילו הם נכתבו על ידי מישהו אחר.

Christiane.F

    אני כריטיאנה פ.

באותה השנה, במערב ברלין הייתה כריסטיאנה פלשרינוב בת 14. מאז גיל 12 היא הספיקה לעזוב את בית הוריה ואת משפחתה שהתחילה להתפרק, להתרחק מאחותה הגדולה שפרסה עליה חסות, להתמכר לסמים- תחילה חשיש, תוך זמן קצר הרואין- ולהתפרנס מזנות, יחד עם חבורה של נערים ונערות בנות גילה. היא חיה בתחנות רכבת ברחבי מערב ברלין, ובעיקר נהגה לשהות בתחנת הרכבת של גן החיות (Banhoff Zoo). כשהיתה בת 16 פגשו בה עיתונאים שהפכו את סיפור חייה (שעד אז כבר כלל שישה נסיונות גמילה ונסיון התאבדות אחד) לספר.

הספר "אני כריסטיאנה פ." חשף לראשונה את הצד האפל של גרמניה "האחרת", שגרמניה המערבית ניסתה להסתיר: נוער אבוד, חסר זהות, מתדרדר בקלות לסמים ולפשע- וזה עוד בצד ה"טוב" של החומה.

    אנחנו, ילדי תחנת הרכבת גן החיות.

כריטיאנה פ. סיפרה לעיתונאים שדייויד בואי הוא האמן האהוב עליה, וכי היא הלכה לראות אותו בהופעה בברלין ב-1975. כאשר יצא הסרט "כריסטיאנה פ.- אנחנו, ילדי תחנת הרכבת של גן החיות", ביקש הבמאי מבואי שיתרום משיריו לפסקול הסרט. בואי, שחי אז בברלין, הסכים בשמחה (כולל ביצוע בגרמנית ל "Heroes"), ואף השתתף בסרט בתפקיד עצמו: אחת הסצנות בסרט היא ביצוע חי של Station to Station:

הטריילר לסרט (כולל Heroes באנגלית וגרמנית):

    Wild is the Wind:

הסרט על כריסטיאנה פ. הוא מדכא: עגום, אפלולי וללא סוף טוב. האלבום שבואי הוציא ב-1976 לעומת זאת, הוא רחוק מזה. אמנם רגילים לזכור אותו כ"אלבום האפל" של בואי, אבל שוכחים שהוא כולל שירי אהבה אופטימיים ומקסימים כמו "Word On a Wing", ואת הביצוע המקסים בעיני ל-"Wild is the Wind".

"Word On a Wing" בהופעה, כולל זכרונות מהתקופה בה הוקלט השיר:

"Wild is the Wind":

בואי התאפס על עצמו, עבר לברלין, ויחד עם בריאן אינו הוציא את "טרילוגיית ברלין" המפורסמת- אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.

תגובות

וורדפרס: 3
  • comment-avatar

    תודה, יש כאן כמה דברים שלא ידעתי….

  • comment-avatar

    […] שם התקליט הוא משחק מילים עם הביטוי A lad insane, והוא יותר מאשר רומז לטירוף ולאי שפיות שבואי התחיל להרגיש לקראת סוף סיבוב ההופעות של זיגי. הטירוף רק התגבר מאותו רגע: בואי פירק את "העכבישים ממאדים" בהופעה, הוציא את Diamond Dogs היומרני, פשט רגל (בעקבות שני סיבובי ההופעות הגרנדיוזיים), התחיל להקליט מוזיקת סול ואז התמוטט סופית, בתקופה המתועדת באלבום "Station to Station". […]

  • comment-avatar

    […] מ"התקופה השחורה" שלו בלוס אנג'לס של 1976 (כתבנו עליה כאן) ויחד עם חברו הטוב טוני ויסקונטי התחיל לחפש כיוונים […]

  • DISQUS: 0