ענבר שפס כותבת על אלבום הבכורה של "Viet Cong" שיוצא ממש היום.

וייט קונג הם רביעיית פוסט-פאנק מקלגרי, קנדה. המייסדים, מאט פלגל ומונטי מונרו, היו חברים בהרכב הנהדר "Women", שהוציא שני אלבומים והתפרק בעצב לאחר מותו של הגיטריסט, כריס ריימר. מאט ומונטי גייסו את המתופף של "Women", וגיטריסט נוסף, והקימו את ההרכב החדש "Viet cong".

Viet-Cong-Colin-Way-4-BW

האי פי "Cassette" שהוציאו ב2014, הוא אסופה של קטעים קצרים, ואף כולל קאבר ללהקת הרוק הגותית "Bauhaus". כבר משמיעה ראשונה של הסינגל 'Throw it away', וייט קונג נשמעו לי כמו משהו חדש ומרענן.

כעת יוצא אלבום הבכורה, בלייבל המצוין Jagjagwwar. שבעה קטעי פאנק-רוק חזקים, ברוטאליים, ניסיוניים ועגמומיים, המתמודדים עם הטרגדיות והקשיים שעברו על הלהקה בגלגוליה השונים.

0004053794_10

'March of progress', הקטע השלישי, מתחיל בנגינה מקוטעת שנשמעת כמו יריות, ומתפתח למקצבים מהירים ומלודיה נהדרת.

הסינגל המצוין 'Continental shelf' כולל ריף ממכר ומלנכוליה מהפנטת.

ב-'Silhouettes' ההתפרצות והסינתיסייזרים נשמעים כמו שילוב בין ג'וי דיוויז'ן לאינטרפול.

שיאו של האלבום מגיע דווקא בטראק האחרון, Death' , 11' דקות מדהימות, הכוללות בתוכן זעם, עצב, רעש והרבה רגש. זהו קטע שלא נותן מנוחה, וחובט בך עד לשנייה האחרונה בשיר.

2015 רק התחילה, וכמה טוב לפתוח את השנה עם אלבום בכורה מעולה כמו זה של "Viet cong", שכבשו אותי מהשמיעה הראשונה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0