"הנגנים" חלק שני- אלקנה כהן על נגני הסשנים שעשו את השירים הגדולים של המוזיקה הישראלית.

סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היו שנים של מהפכות גדולות במוזיקה הישראלית, וכדרכן של מהפכות, היו לא מעט אנשים שגרמו להן לקרות. לא רק המוזיקאים, הזמרים, היוצרים שהיו בקדמת הבמה, אלא גם הנגנים שעמדו מאחוריהם (או מלפניהם או מצדדיהם). מסביב לדמויות כמו אהוד בנאי, או ברי סחרוף, התקבצו עם הזמן הרבה מחיילי המהפכה האלו. שלושה מחמשת המוזיקאים המוזכרים ברשימה הזאת ניגנו עם אהוד בנאי וברי סחרוף, שניים מהם אינם איתנו (ז'אן ז'אק גולדברג ויוסי אלפנט), וגם את אלו החיים אנחנו לא תמיד זוכרים.
הנה כמה ששווה לזכור…

(חלק א': http://wp.me/p2sDeM-1f7 )

•"נעליים" (פורטיסחרוף). תופים: ז'אן ז'אק גולדברג. ניגן גם עם: הקליק, אהוד בנאי, מיכה שטרית, איגי וקסמן ועוד.

ז'אן ז'אק גולדברג, שהתחיל את דרכו כחבר להקת "הקליק", ליווה את הרוק הישראלי "החדש" של שנות השמונים ותחילת התשעים. הוא ליווה את אהוד בנאי ברוב אלבומיו (בהתחלה כחלק מ"הפליטים", ואת פורטיסחרוף בתחילת דרכם. לאחר הפסקה ארוכה במשך רוב שנות התשעים, במהלכה חי גולדברג בצרפת, הוא חזר לארץ בראשית שנות האלפיים, הוא חזר לארץ כדי להקליט עם הקליק, עם אהוד בנאי (את "ענה לי"), עם מיכה שטרית (את "שלהי קיץ") ועם פורטיסחרוף (את "על המשמרת"). "על המשמרת" היה האלבום האחרון בו השתתף גולדברג, שכבר אז היה חולה מאוד, ובשנת 2007 הוא נפטר.

•"למה ליבך כמו קרח" (גידי גוב). גיטרות: נאור דיין. ניגן גם עם: שלמה ארצי, רמי קלינשטיין, ריטה, שלום חנוך, ונוס, משינה.

אפשר להגיד שבהרבה שירים ישראליים משנות התשעים, אם אתם לא יודעים מיהו הגיטריסט- זה כנראה נאור דיין.
אחד הגיטריסטים הבולטים ברוק ובפופ הישראלי מאז ראשית שנות השמונים, וכמובן גם אחיו של איגי דיין. נאור דיין ניגן גיטרה בלהקת "טנגו", נסע ללונדון, חזר ומאז ועד היום עבד עם הרבה מ"השמות הגדולים" של המוזיקה הישראלית. בסוף שנות האלפיים הוא הצטרף ללהקתו של אחיו, משינה, להקלטות האלבום "יהלומים בשמיים" ולסיבוב ההופעות שליווה אותו.

נאור דיין עם משינה- דואט גיטרות עם שלומי ברכה:

•"אנה" (משינה). קלידים- ראובן שפירא. ניגן גם עם: רמי קלינשטיין.

לא הרבה זוכרים, אבל אבנר חודורוב הצטרף למשינה רק לקראת צאת אלבומם השני. באלבום הראשון, מי שהיה אחראי על הקלידים (והאקורדיון) היה ראובן שפירא, המפיק וטכנאי ההקלטה של האלבום. שפירא הפיק את "משינה" ולקח אחריות מלאה על הלהקה החדשה. מספר שנים מאוחר יותר, לאחר כשלון האלבום השני, סירבה חברת התקליטים להוציא למשינה אלבום נוסף, וראובן שפירא החליט להפיק- וגם לממן מכיסו הפרטי (!) -את "משינה 3", אחד האלבומים המשובחים והמצליחים ביותר של הלהקה. משינה חייבת הרה לראובן שפירא, לאוזניים הרגישות שלו, לצורך שלו להיות מעודכן במה שקורה בעולם והרבה הרבה לנגינה שלו באלבום הראשון.

"ארץ חדשה" (שלמה ארצי). קלידים: עדי רנרט. ניגן גם עם: שם טוב לוי, אריק אינשטיין, גידי גוב, נורית גלרון, יהודית רביץ, אתי אנקרי, אריאל זילבר, ברי סחרוף ועוד.

אמרתם קלידים אמרתם עדי רנרט. מאז 1986 האיש הזה ישב מאחורי הפסנתר או הסינתיסייזרים בכל כך הרבה קלאסיקות ישראליות, עד שהוא הפך לחלק טבעי מנוף המוזיקה הישראלית. כמו בודגוב וארוך (מהפוסט הקודם), גם רנרט התחיל ב"ששת", אבל לקח לו יותר זמן מאשר לחבריו לתפוס את מקומו כנגן, ואחר כך כמלחין, מעבד ומפיק. על כל פנים, הוא כבר תפס את המקום הזה. בשנים האחרונות, עדי רנרט מנגן הרבה עם ברי סחרוף, והוא אפילו הוציא, לראשונה בקריירה שלו, אלבום עם שירים שהלחין לאורך השנים. המפורסם שבהם הוא סיטואציה (מילים: שלמה ארצי) בביצוע של רונה קינן וברי סחרוף. פעם הבאה שאתם שומעים שיר ישראלי, תקשיבו טוב, סיכוי לא רע שאתם שומעים את עדי רנרט.

סיטואציה:

a4216686066_10עדי רנרט – מתוך האלבום פעמון (נענעדיסק)

"עיר מקלט" (אהוד בנאי). גיטרה: יוסי אלפנט. ניגן גם עם: להקה רטורית, ברי סחרוף, בלוז ראש פינה, גידי גוב, החברים של נטאשה.

ב"עיר מקלט" יש רגע מפורסם בו, בתחילת הסולו, שומעים את אהוד בנאי אומר "לך אלפנט!", ביטוי מוזר שבנאי תרגם מ "Go!" האנגלי, ושלא עובר ממש טוב בעברית (לא יודע בעצם, אולי ב-1986 זה עבר). בכל אופן, אלפנט היה האיש שבנאי היה צריך כדי להתניע את הקריירה המוזיקלית שלו. בין 1986 ועד מותו ב-1991, הספיק אלפנט גם להמציא את אהוד בנאי, גם לכתוב ולהקליט עם להקות ואומנים שונים וגם להפיק את "שינויים בהרגלי הצריחה" של החברים של נטאשה, שיצא כבר לאחר מותו.
בחמש השנים האלו, בין טיפולים רפואיים, מכוני גמילה והתרוצצות על במות, יוסי אלפנט עשה כאן פרוייקט אדיר שאנחנו מרוויחים ממנו עד היום.

 

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0