יואב ארדן על ההופעה האינטימית של גבע אלון ב"שריטה" בקיבוץ מעברות.

צהרי יום שישי, חורף, חשוך בחוץ. אני מסתכל החוצה דרך החלון והחלון מסתכל פנימה דרכי. לרגע אני מדמיין עצמי כסאם ספייד ומאמין שחיי נשלטים על ידי דאשיל האמיט האכזר, תיכף הוא יפתח את דלת הכניסה ויצווה עלי לחצות אותה אל המזג אוויר הכועס.
חשבתי להתקשר לבדוק אם האירוע התבטל ואולי כך אשכנע את עצמי שקפה ושמיכה הם הפתרונות העדיפים לעתיד הקרוב שלי, אבל חיכיתי הרבה מדי ולאט מדי בשביל צהרי שישי אלו ועדיף קרב עיקש אל מול הקור מאשר בכי וייאוש בחברת הרחמים.

geva-5

צפונית מרעננה, על כביש החוף הישן שוכֵנת לה פנייה קטנה שמאלה לקיבוץ מעברות, כוך אינטימי קטן שרבים חולפים על פניו מבלי לדעת, שם אירגן אורי, בעל חנות התקליטים האינטימית – 'השריטה', אירוע לכבוד השקת האלבום 'תהיי איתי' של חברו הטוב גבע אלון באווירה ביתית (שניהם ילידי הקיבוץ).
הגשם, שהאט אך לא פסק, דילל את באי האירוע אך עם זאת המקום היה גדוש במעריצים ותומכים, בנוסף לקפה, עוגות ותקליטים.

נכנסתי פנימה ופעם נוספת הרגשתי שזו חנות בה אומרים שלום ושואלים מה נשמע, כשכל חנות באשר היא (מוזיקה ולא מוזיקה) שמה דגש על קנייה, כאן הדגש נמצא על החוויה. גם בימים נטולי אירועים – נקודת המוצא היא קפה, עוגה ושיחה על מוזיקה ושאר ירקות; וכיאה לגישה זו כל אחד דורש לשלומו של בעל המקום ורק לאחר מכן מתפנה למסע הקסום של נבירת ארגזים (crate digging).

האיחור האופנתי שלי לא השאיר הרבה זמן לעיון בתקליטים ומהר מאוד מצאתי את עצמי בחדר בו כל מאכלסיו נושאים עיניהם לגבר עם הגיטרה. או יותר נכון – גבע עם הגיטרה, מחייך ונהנה מהמעמד המיוחד שהופעה קטנה זו מקנה לו, לרגע הוא הרחק מהבארבי ושאר הבמות המוכרות, כאן הוא בבית ובחברה מחבקת, כאן הוא רואה את הלבן בעיניים של מאזיניו, גם כשהתקליט ניגן מקודם וגם עכשיו כשהוא יוצר לפנינו את אותם שירים מחדש.

שלושה שירים ובקשה מיוחדת מהקהל עברו מהר מדי בשביל כולם, עוד שעה שכזו לא הייתה מעלה התנגדות מצד אף אחד, אבל דברים טובים מגיעים בחבילות קטנות ומסקרנות וכל אחד מאיתנו דאג שלא לעזוב ללא עותק חתום של התקליט/דיסק, מה שלבטח יעזור לצלוח את הסערה הנוכחית; אגיד את מה שאולי ברור מאליו – זהו תקליט נפלא שמשתלב ללא דופי במזג אוויר המקפיא הזה, כמו סחלב חם שטעמו משתפר כאשר הוא מהביל, כך גם התקליט החדש של גבע אלון שמצליח לחמם לבבות ולשבור קרח. אלבום חורף.

האלבום מוקדש לאריק איינשטיין המנוח ולפי דעתי מהדהד את האמן הלאומי בצורה מעוררת קנאה וכבוד, יצירה שלמה שמודעת לתרבות אליה נוצרה וזו שעזרה לה להתגבש. עוד כשהסינגלים יצאו אט אט לאוויר אפשר היה להרגיש את הניחוח הארץ-ישראלי שנישא באוויר, אולי העברית יצרה את הדגש ואולי היה זה האופי של יצירת האלבום, כך או כך אי אפשר להתעלם מההרגשה שמלח הארץ שב הביתה ועכשיו כשהוא מבצע את שיריו קרוב לבית – דימוי זה לובש מעיל מציאות יפהפה.
לפגוש את האמן פנים אל מול פנים זו תמיד חוויה מוזרה לשני הצדדים, אבל מאמץ קטן אל מעבר לגבעת המבוכה משאיר אותך עם רגשות סנטימנטליים נצחיים אל התקליט אותו אתה אוחז והבנה מגובשת יותר באשר למהות השירים וקירבתך אליהם. יצאתי משם עם אותה הרגשה שמחה שאני מקבל כשאני נחשף למוזיקה מעולה שמגיעה מבית, ממליץ בחום לכל אחד להאזין לאלבום הנפלא הזה.

geva-6

מילה על "השריטה". אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים ועם קצת זמן וסקרנות אפשר למצוא עולם שלם לא רחוק מתל אביב. אפשר לתאם הגעה עם אורי, בדרך כלל בערבים ובשבתות ולבוא מוכנים עם שאלות ובקשות ומשאלות לטיול יוצא דופן בעולם המוזיקה.
ובתוך החנות הקטנה אפשר למצוא מוזיקה מכל סוגי הז'אנרים, ההרגשה היא שממש טובעים מרוב עושר מוזיקלי ומידע, אבל (ויסלח לי רב-החובל קולומבוס) אורי שם כדי לתפקד כקפטן ולנווט אתכם דרך המים הסבוכים, כל שאלה תיענה ולכל תקליט שתמצאו שם, ידע להמליץ ולהסביר עליו במלואו. ביקור מומלץ לכל אחד שמעוניין להרחיב את אופקיו ולפתוח את אוזניו.

geva-2

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0