יובל לוי כותב על ומארח את ג'יין בורדו בתוכניתו "הקוצב יצירה מקומית" ברדיו הבינתחומי.

7 כל אחד צריך לברוח מפה לפעמים. מהעבודה, מהחדשות, מהמצב הבטחוני ומדו"ח העוני. יש כאלו שעולים על מטוס לסוף שבוע בלונדון או ניו יורק ויש כאלו שמחפשים את הבריחה שלהם פה, בגבולות הארץ, מסיבה טובה, מרתון (לא מפרסם אף חברה) טלויזיוני או מוזיקה טובה שלוקחת אותם למקומות רחוקים. כמה שבועות לפני כל תכנית אני מקבל את האלבום של האורח העתידי ומתחיל לחרוש אותו, להכיר טוב טוב את השירים, לזהות טקסטים מסקרנים. הופתעתי לגלות שבשבועות האחרונים, למקומות הכי רחוקים לוקח אותי דווקא אלבום בעברית פשוטה. אני מדבר כמובן על אלבום הבכורה של ג'יין בורדו, או בשמם המלא – Jane Bordeaux. אלבום קאנטרי בעברית, זו תהיה ההגדרה הקרובה ביותר, אבל השירה הצלולה והעברית הרהוטה של דורון טלמון לא לוקחות אותי לבר רווי זימה וחצי בטקסס, אלא דווקא למקום אחר – לא מוגדר אבל הרבה הרבה יותר תמים. שירים כמו איך אפשר (והגרסה המעולה שלו עם אלון עדר), בועות של סבון, וכמובן – עינב (כי מי גר כבר במושב?) דוקא הגיטרה של אמיר זאבי שולחת אותי לפעמים לצד השני של האטלנטי, לא רק בקטעי הסולו אלא גם בקטעי הליווי, כמו בוויסקי, כשהקצב שמספקים מתי גלעד והקונטרבס מכריחים את הראש לזוז בקצב המוזיקה. אז איפה היינו? אה, בריחה. אז האלבום בעברית, המילים פשוטות, וגם ההרכב אקוסטי וערום אבל משהו בתמימות הזו שולח אותי הרבה יותר רחוק מכל דיסק אלקטרוני באנגלית. ג'יין בורדו יתארחו בתכנית "הקוצב – יצירה מקומית" ברדיו הבינתחומי ב-30.12.14 ב-19:00. ניתן להאזין לתכנית בזמנכם הפנוי דרך אתר הרדיו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0