אלבומי ושירי השנה של יואב ארדן.

melvin-van-peebles-last-transmission-cover-image_wide-8ffbad292933d8a7bb9379e8742a4998cf85daf6-s1100-c85(תמונה של האמן – Melvin Van Peeble)

2014 הייתה טובה אלי במוזיקה ולכן אנסה להחזיר לה עם מילים יפות משלי והמלצות חמות שאולי לא תמצאו במקום אחר.
יש את הברורים מאליהם, אלה שלא צריכים הרחבה ולכן לא אעשה זאת, רק אציינם ואעבור הלאה –

(פלייליסט)

Alt-J – This Is All Yours, Aretha Franklin – Sings The Great Diva Classics, Beck – Morning Phase, The Black Keys – Turn Blue, Broken Bells – After The Disco, Bruce Springsteen – High Hopes, Chat Faker – Built On Glass, Damon Albarn – Everyday Robots, Helfer – Air Drops EP, Jack White – Lazaretto, John Frusciante – Enclosure, Johnny Cash – Out Among The Stars, Johnny Winter – Step Back, Leonard Cohen – Popular Problems, Neil Young – Storytone, Pink Floyd – The Endless River, Robert Plant – Lullaby And… The Ceaseless Roar, Santana – Corazon, Sun Kil Moon – Benji, Tatran – Shvat, The War On Drugs – Lost In The Dream, שלומי שבן – תרגיל בהתעוררות.

ועכשיו למנה העיקרית…

1.Here Come The Mummies – A La Mode/Pull it Off/Shocker/MuertoDiesel

ארבע פצצות Fאנק קטנות מלהקה שחבריה אינם ידועים, כולם מופיעים בתחפושות מומיות מלאות, השמועה אומרת שזה בגלל שחלקם מאוד מוכרים ואולי כפופים לחוזים שימנעו מהם השתתפות בלהקה, אולי בעצם זה סתם גימיק, כך או כך זו להקה עם אנרגיות נפלאות ויכולות מוזיקליות גבוהות שמצליחה באלבום (ובטוח שגם בהופעות) להרים את המאזינים ולא להוריד אותם עד לרגע האחרון.

2.Run The Jewels – Run The Jewels 2

הרבה אפשר לספר על הזוג המוזר הזה, היתוך מוזר של היפ-הופ לבן ושחור (לא שלא ראינו את זה קודם, אבל משום מה זה מרגיש חדש) שאיכשהו עובד, יש משהו בביטים החזקים שלהם ויכולות הראפ המרשימות שלוקח אותך למקום אחר. החיבור שלי איתם התחזק עקב המעורבות הרבה של הצד השחור בצמד – קילר מייק, באירועים הטראומטים ששוטפים את ארה"ב, בעיקרם רציחת הנער השחור מייקל בראון ואי-העמדת רוצחיו, השוטרים, לדין (אפשר לשמוע את דעתו על פסק הדין כאן). אחרי שקצת שמעתי וקראתי, השיר 'Early' מהאלבום החדש שלהם מקבל אור חדש:

"And I apologize if it seems like I got out of line, sir
Cause I respect the badge and the gun.
And I pray today ain't the day that you drag me away
Right in front of my beautiful son”

3.The Roots – …And Then You Shoot Your Cousin

ומנושא לנושא באותו נושא: האלבום מספר 11 של מעצמת הגרוב הוא אלבום קצר וכזה שממשיך את קודמו (אם מדלגים על השת"פ עם אלביס קוסטלו) בקו הקונספטואלי, הפעם מקיף מספר דמויות ובעיקרו נושא האלימות בתרבות ההיפ-הופ. לעיתים הוא לא הכי נוח באוזן, אבל הצימצום באלבום והקצב עוזרים לשמור על תשומת לב וזרימה די נוחה. לא האלבום הכי פשוט של הקבוצה אבל ללא ספק יצירה מיוחדת ומעניינת.

la-et-ms-listen-exclusive-album-stream-of-tuatara-underworld-20140731(photo by Charles Peterson)

4.Tuatara – Underworld

סופרגרופ מעולה המורכב מהסקרימינג טריז, לונה, קריטרז באגין ולאלבום האחרון הצטרף גם מייק מקרידי מפרל ג'אם ופיטר באק מאר, אי, אם.
הם פעילים כבר שנים רבות כאשר הכוח המניע הוא ברט מרטין, מתופף מוכשר שידוע מעבודתו במספר להקות – סקרימינג טריז כאמור, מד סיזן (שהסקסופוניסט של פרויקט זה, סקריקס, ניגן גם באותו אלבום מופתי של הסופרגרופ הישן) ופרויקט סולו שלו – ברט מרטין גרופ.
המטרה הראשונית הייתה ליצור מוזיקה שונה ממה שהלהקות מבוססות גיטרה שלהם ייצרו (וגם קצת להמנע מזמרים/זמרות שלוקחים את המוזיקה למקומות שמוזיקאים לפעמים לא מעוניינים ללכת אליהם); הפיוז'ן שלהם יוצר ביטים אלקטרוניים בתוך סבך אפריקני, גיבוי של באס שמן, קסילופון, מרימבה, תופים מלאזים; ערבוב מוחלט אך קורהנטי של מוזיקה מפה ומשם. אני אישית מדמיין את שאפט הולך באפריקה, אבל עם טאצ' אורבני.

5.Warpaint – Warpaint

אני כבר לא זוכר איפה שמעתי עליהן בפעם הראשונה. לעומת זאת אני כן זוכר שכשגדלתי, סלדתי מסולניות, אז פתאום לקבל להקה כזו נפלאה שארבעת צלעותיה הן בחורות מוכשרות – אפשר להגיד שזה מחק לגמרי את הסלידה שלי לעד (אני כמובן מגזים, כבר שנים שאני מדחיק את הסלידה הזו טוב מאוד).
הן משייטות איפשהו בין פופ רוק, פסיכדליה, דרים פופ, ולפעמים פשוט אינדי רוק קלאסי וטוב. זה האלבום המלא השני שלהם אחרי אחד מלא נוסף ואיפי קצר שהמיקסיניג והמאסטרינג נעשה על ידי אחד ג'ון פרושיאנטה (שהיה חברה של הזמרת/גיטריסטית בזמנו), האיפי הוזנק למקום ראשון ויצר התחלה מרהיבה בה יכלו הבנות לנגן.
האלבום החדש מוציא הרבה יותר מכל אחת מהן והכימיה ביניהן נפלאה, כך למעשה המוזיקה נכתבה בעזרת ג'אמים ו"זרימה חופשית" על הבמה ומחוצה-לה.
פשוט להשען אחורה ולהנות.

6.The Heliocentrics & Melvin Van Peebles – The Last Transmission

NA5118CD

העטיפה תפסה לי את העין ופשוט הדיפה קוליות. לא יכולתי להתעלם וישר צללתי להרפתקאת חלל/אקספרמינטל/ספוקן וורד/גרוב מדהימה שלא דמתה לשום דבר שהכרתי.

האלבום מכריז על עצמו כ-אודיסיאה של חלל/אהבה ובהחלט תופס את אותה נישה של 'ספייס אודיטי' של בואי או 'אינטרסטלר אובר-רייד' של פינק פלויד. החיבור בין להקת האסיד-ג'אז 'ההליוסנטריקס' (שמבוססת בעיקרה על המתופף שלה – מלקולם קאטו) ובין הבמאי/שחקן/תסריטאי/סופר/מלחין מלווין ואן פיבלז פשוט יושב על הביט, יש זרימה נפלאה שמזכירה את הקטעים האפים של ריק וויקמן שמדי פעם מבליח בקטעי סיפור קונקרטיים, או הביצועים בהופעות חיות של אופרת הרוק הראשונה – אס.אף. סוראו (של The Pretty Things) כאשר בין קטע לקטע הקריא ארתור בראון קטעי קריאה המסבירים ומעמיקים את הנרטיב המוכר של סבסטיאן פ. סוראו.
האלבום לפנינו הוא מסע מרשים של אסטרונאוט המשדר מסרים בעודו בחלל האינסופי, מחפש אהבה שאיינה מושרשת בעולם שלנו ובבני אדם כפי שאנו מכירים אותם.

7.Mark Lanegan Band – Phantom Radio // No Bells On Sunday EP

אלבום ואיפי חדשים לרב המעללים – מארק לאנגן. הפעם עם אוריינטציה הרבה יותר אלקטרונית (בדומה לחדש של לאונרד כהן). אבל עדיין שומר על גוון אפור ומלנכוליה נפלאה שרק דארק מארק יכול. מי שמכיר – מעריץ ומי שלא מכיר, יהפוך לאחד ברגע שישמע.
ידו בהכל ויד כל בו, רוחב היצירה שלו מוכח באנתולוגיה שנעשתה לו השנה (בעודו בשיאו) בדמות שלושה אלבומים מקיפים בשם – Has God Seen My Shadow.
שתי ההוצאות השנה מעידות שכוחו במותניו ושמוזת היצירה שלו עוד לא תמה ונשלמה. הוא יגיע אלינו ב-23 במרץ, בשיאו, ולפחות מבחינתי יסמן וי ענק על אחת ההופעות שאני הכי מצפה להן.

8. The Afghan Whigs – Do To The Beast

גרג דולי מאחד את ההרכב החזק ביותר שלו ומוציא אלבום מופת שרחוק 16(!) שנים מקודמו. יצירה שלמה, בועטת, מקצועית ויפהפיה שלמעשה עושה בית-ספר לכל רוקר מתחיל ואפילו לכאלה בעלי נסיון. בעולם שבו כל להקה שניה קמה מקברה – מרגש לשמוע אחת שמצדיקה את חזרתה לשיגרה. מאות אלפי מילים נכתבו על מלך הרוק האלטרנטיבי אבל באמת שאין כמו שתי אוזניים כדי לשמוע שהאלבום הוא ללא ספק אלבום השנה (יצא עוד באפריל…).
גם הם מגיעים אליינו ב-24 לפברואר כדי להרעיד את הבארבי, מומלץ מאוד.

זהו בעיקרון; עוד שמות שנשמטו מן הרשימה הגדולה אבל הם לגמרי ראויים להאזנה הם –

(פלייליסט)

Failure – Trees of Stars, Son Lux – Alternate Worlds, The Flaming Lips – 7 Skies H3, RZA – Only One Place To Get It, Gary Clark Jr. – Gary Clark Jr. Live, Napolian – Incursio, Earth – Primitive and Deadly, The Dead Weather – Buzzkill(er), Kami Maltz – 1st E.P., Pat Metheny Unity Group – Kin (), RPS Surfers – Danger Beach.

כמו שאמרתי – 2014 הייתה טובה אלי והיו הרבה דברים טובים לשמוע. נשאר רק לצפות לשנה נוספת שכזו ואולי לעושר גדול אף יותר בהופעות הקיץ שיבואו לפה (דייב מת'יוס – אני מדבר אלייך).

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0