"מחאה אקלקטית"- ניצן אנגלברג מציינת 34 שנים ל-Sandinista! של הקלאש

10833703_10205650115679186_694133837_n

האלבום "סנדיניסטה!" שיצא היום לפני 34 שנים, נקרא כך על שם "החזית הסנדיניסטית לשחרור לאומי" – מפלגת שמאל בניקרגואה, שראשיתה בתנועת פוליטית מהפכנית. החזית הוקמה ב-1961 כדי להלחם בשלטונה הדיקטטורי המושחת של משפחת סומוסה.

מגזין הרולינג סטון, דירג את האלבום במקום ה-404 ברשימת "500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים" שפרסם ב-2003. מגזין Slant מיקם אותו במקום ה-85 ברשימת ”האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-80" שפרסם ב-2012. המגזין Uncut אף השווה את "סנדיניסטה!" לאלבום הלבן של הביטלס.

אכן הישגים נאים, אבל לא כך היה בהתחלה.

כשיצא, "סנדיניסטה!" היה חתרני כמו המפלגה שעל שמה נקרא (אף אחד לא ציפה שלהקת פאנק תוציא אי פעם אלבום כזה), נכשל מסחרית וקיבל ביקורות שליליות רבות.
הוא הוקלט בלונדון, בג'מייקה ובעיקר בניו יורק – שסצנת ההיפ הופ המתפתחת בה, השפיעה עמוקות על הקלאש הן מבחינת תכני השירים (האלימות, הפרברים, שכונות העוני, הקיפוח והמצוקה), והן מבחינה מוזיקלית.
האלבום לא סתם נקרא כך. זוהי לא רק הצהרה פוליטית, אלא גם רצון של הקלאש ליידע אנשים על קיומה של המפלגה. הדבר נכון גם לגבי תכני השירים שלהם, שמחו על הקיפוח, תרבות הצריכה, ועוד עוולות ונושאים רבים.
הקלאש אמרו על עצמם בראיון אחד שהם "צוות חדשותי" יותר מלהקה.

האלבום המשולש הזה יצא כשנה אחרי "London Calling" המצליח. כנראה שבעקבות ההצלחה העצומה של "London Calling", הקלאש הרגישו שהם יכולים לעשות הכל, וב"סנדיניסטה!" הם יצרו מוזיקה ניסיונית, אקלקטית ומגוונת, שבלבלה מבקרים ומאזינים רבים, וזאת גם מפני שחלק מהשירים פשוט לא נשמעו כמו חומרים של הקלאש. האלבום שילב בתוכו שירי דאב, Fאנק, רגאיי, ראפ, גוספל, ועוד.
לקלאש מאז ומתמיד הייתה מודעות פוליטית חזקה, והחיבור לז'אנרים האלה, בנוסף לגיוון וההתנסויות המוזיקליות, חיבר אותם גם לשכבות חלשות ומקופחות יותר בחברה.
כנראה שזה היה יותר מידי בשביל המאזינים והמבקרים, שרובם ככולם קטלו את האלבום.

למרות זאת, בנוסף לשירים הניסיוניים באלבום (למשל שירים שנוגנו לאחור, ניסיונות ומשחקים עם מוזיקת דאב, שירים לא גמורים, ושירים ישנים יותר של הקלאש – אותם שרו ילדים), היו גם כאלה שנחשבים עד היום לכמה מהשירים הטובים ביותר שהלהקה הוציאה (בהם Police On My Back – קאבר שעשו לאדי גרנט , Charlie Don't Surf ו-Somebody Got Murdered ).

ג'ו סטראמר אמר פעם בראיון ל"רולינג סטון", שהרעיון להוציא אלבום משולש, בא בעקבות תחרות ידידותית עם ברוס ספרינגסטין. האלבום הכפול של ספרינגסטין, "The River", יצא מעט אחרי האלבום הכפול של הקלאש, "London Calling". המבקרים טענו שהאלבום של ספרינגסטין ללא ספק ימכור יותר עותקים. בתגובה, הקלאש הפכו את "סנדיניסטה!", כאמור, האלבום שהוציאו כשנה אחרי "London Calling" לאלבום משולש אותו מכרו במחיר של אלבום בודד.

בנימה אישית, "סנדיניסטה!" הוא אולי לא האלבום החביב עליי של הקלאש, וודאי שהוא לא אלבום מושלם, אבל מבחינתי, מדובר ביצירה גדולה (תרתי משמע). "סנדיניסטה!" הוא האלבום הכי מסקרן שלהם, דווקא בגלל שעדיין לא הצלחתי להבין אותו עד הסוף.
זה אלבום מאתגר ומסתורי (לא במובן האפל של המילה), שגרם לי הרבה פעמים לתהות ולחשוב: "מה הקטע?". האם הקלאש החליטו להשתעשע לחלוטין, או שהם באמת ובתמים חשבו שזה יהיה רעיון טוב ליצור אלבום משולש (!) כל כך מגוון וכל כך לא עקבי אחרי אלבום מצליח כמו "London Calling"? או שפשוט לא היה להם אכפת.

מה שכן, האומץ של החבר'ה האלה ראוי להערצה.
מדובר באלבום שהיו (ולפי תגובות ודיונים שונים ברחבי האינטרנט, כנראה שעדיין יש) עליו כל כך הרבה מחלוקות וויכוחים – וזה כנראה מעיד עד כמה האלבום הזה מעניין ומיוחד במינו.

תגובות

וורדפרס: 1
  • comment-avatar

    "סדיניסטה" הוא באמת אלבום טוב למי שמבין במוסיקה, חוץ מכמה שירים וקטעים שהם הכניסו שקלקלו אותו די הרבה לדעתי כי באמת לא נעים לשמוע אותו ברצף.
    כל שיר טוב נשמע כמו אמרה פוליטית על מצבים מסוימים ועל הנעשה בעולם באותה תקופה כדי שהמאזינים ישכילו להבין, כמו שיגאל אלון אמר בזמנו "עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".
    הקלאש ניסו להעביר מסרים אבל כש"התפראו" בכמה שירים כמו לדוגמא בשיר Washington Bullets הם לא הצליחו לקלוע למטרה וחבל.
    לסיכום הקלאש עשו לגמרי מה שבה להם ואף אחד לא נתן להם ביקורת עד שהאלבום יצא כמה חבל
    ועכשיו אני –
    השירים שאני אוהב שמעבירים מסר
    Hitsville UK
    Something about England
    The Call Up
    Somebody got Murdered
    ועוד כמה קטעים משירים מסויימים.
    השירים עם הילדים שהכניסו – אני לא מבין למה הם עשו את זה בכלל זה מפדח!

  • DISQUS: 0