"רגע לפני שהם עולים על הגל"- ציפי פישר על ההופעה של ה-"BearMoonTree" בפנקס הקטן

10641217_10152651715493600_8965660254327787534_n צילום: גילעד מנו

אחד הדברים הכי כיפיים עבורי בתור חובבת מוזיקה היא לתת לעצמי לקחת סיכונים מדי פעם, וללכת להופעה של להקה לא מוכרת לי כלל. נכון, רוב הסיכויים הם שבזבזתי ערב לשווא, אבל מדי פעם אני נופלת על תגליות עוד לפני שהן מגיעות לתשומת הלב של הקהל הרחב. זה קרה לי אי שם ב-2004, כאשר הלכתי לראות את איזבו עבור סכום כסף פעוט בג'ה פאן, או כשראיתי את יהוא ירון באוזןבר לפני כמה שנים.
הפעם הלכתי לראות את "BearMoonTree" בפנקס הקטן על סמך שני סרטוני וידאו שזמינים ביוטיוב. הגעתי והופתעתי לטובה, והרגשתי שאני חייבת לספר לכולם על הלהקה החדשה שגיליתי, אבל מכיוון שאם תחפשו בגוגל לא תמצאו כמעט מידע על הלהקה, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. הסיבה למיעוט המידע הוא שהלהקה הוקמה בתל אביב רשמית לפני מספר חודשים, ונכנסה לאולפן ההקלטות החודש. בפועל הלהקה היא הרחבה של קריירת הסולו של הסולנית, המלחינה והמעבדת, עדי כהן. כהן כבר מופיעה כשנה עם חלק מן החומרים בליווי פסנתר. עדי כהן היא בוגרת תלמה ילין ורימון, ובעלת יכולות ווקאליות מרשימות, שאותן אפשר כבר לשמוע בשירים מהתקופה שבה היא הופיעה סולו.

האמת היא שכאשר תחקרתי את עדי והגיטריסט אודות הלהקה גיליתי שזו הייתה רק ההופעה השנייה במספר שלה, דבר שמאוד הפתיע אותי מכיוון שהכימיה בין הנגנים הייתה כל כך טובה. הטבעיות והעושר של הסאונד של העיבודים הכליים גם הם ראויים לציון בהתחשב שהשירים היו קיימים קודם רק בליווי פסנתר, כמו השיר הזה, שבהופעה דווקא נשמר לסוף.

אני חושבת שללהקה הזו יש המון פוטנציאל. היא עושה רוק אינדי בסגנון שאני ועוד הרבה ישראלים אוהבים, במרחב בין רדיוהד בפאזה הרוקיסטית שלהם או פי ג'יי הארווי ברגעים היותר רגועים שלה. אין לי ספק שמהעבודה המשותפת בין חברי הלהקה יצאו שירים טובים נוספים, שיקחו בחשבון את ההרכב כולו. בהופעה עצמה היה תמהיל נכון של שירים שקטים שכדוגמתם אתם יכולים לשמוע בפוסט הזה, יחד עם שירים יותר קצביים וקצת אר אנ ביים יותר, שבהם היו קטעים מוצלחים של ג'מג'ום להקתי. כששאלתי מה השפיע על שירתה של עדי, היא ציינה בין השאר את נינה סימון ופיונה אפל. ואכן אפשר להגיד שהמוזיקה שלה מכילה גם את הסגנון הסינגר סונגרייטרי וגם פן קצת שחור. אני חושבת שאפילו אפשר למצוא משהו מהדרים-רוקיות בשילוב של קול נשי שמרחף על צליל גיטרות, כמו בלהקת סלודייב האהובה עלי.

כך שאני מפצירה בכם לתת ללהקה החדשה הזו סיכוי, ולעקוב אחריה אל השלב הבא. מי יודע, אולי תוכלו להגיד שאתם הכרתם אותם לפני כולם, עוד לפני שהם עלו על הגל. מידע על הופעות נוספות יגיע בדף הפייסבוק של עדי כהן.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0