סופת חול מדברית, לטאה אדומה מוציאה לשון מעוייפת על סלע מתבשל, דמות עטויה פונצ'ו עם דוגמא צבעונית גוררת בחבל חמור לאורך הדיונות הסוערות של מדבר עמוס קקטוסים.
ככה מתחיל הקליפ של אחד השחרורים החדשים של אללה לאס. טוב, אולי לא ככה בדיוק – אבל ככה זה מרגיש. חום מדברי המסתיר בחובו אגדה אפאצ'ית נושנה, והעיקר, אין ספק שמתרחשת בתחומי מדינת קליפורניה הדרומית.
אחרי תקופות לא קלות של סגנונות מוזיקלים מתחדשים שחדרו לחיינו ומילאו אותם בדימויים אפלים ולא משובבי לב במיוחד, מהניו-ווייב האלקטרוני וכמובן גל האינדי שבהחלט הוציא את ה-indie מה-independents וזרק אותו היישר אל המיינסטרים, חזרו המוזיקאים הצעירים מעבר לים לנסות וללטש את מוזיקת הרוקנרול' ולהקות גראז' חזרו ומילאו בעיקר את חדרי המוסך של ההורים שלהם. כאילו מעולם לא המציאו את האבלטון לייב, ומתוך אלה חזר ועלה הרוק הפסיכודלי ונגזרותיו. לכל מי שהבין שהיה לנו די והותר מכאוב ואובדן, והחיים מספיק קשים, הגיע כבר למסקנה שאין צורך להאזין עוד למוזיקה שהעולם האסטוציאטיבי שלה מסתכם באור אדום מדומדם ודם קרוש בסמטה אפלה מכיוון האלקטרו, או שדה חיטה מסנוור עם אפקט אינסטגרם וילדות עם צמידים של קואצ'לה מגזרת האינדי. די, הגיע הזמן לשוב ולדמיין את עצמנו עומדים בין שחפים, בריזת ים מנשבת בשערנו הדביק ממי הים ושרוף השמש, אוכלים טאקו גואקמולי שקנינו מהוואן שחנה פה בחוף, שותים בירה זולה ומתכננים עם חברים את הטיול לטיחואנה.
האלבום החדש במלואו
אם כל אלו לא מהוות סיבה מספיק טובה כדי לגרור אתכם בשערות חזרה לכיוון הישן והטוב של הרוק, אז להקת אללה לאס בהחלט תהווה סיבה טובה מספיק, היא לא רק מביאה לכם מוזיקה. אללה לאס מביאה לכם פאטה מורגנה של כל הדימויים שעולים לראשכם כשהמילה קליפורניה נאמרת. ימי חול קלילים, מעוטרים באיורים מקסיקנים שיבטיים.
אללה לאס, להקת הרוק הפסיכודלי הקליפורנית, היא בהחלט הדבר הכי מומלץ לפתוח איתו את הבוקר ולסגור איתו את היום. את הלהקה עוטפת נימה מיסטית ערפילית, אם משמה הקולע את שם האלוהים עם הסיומת המוזיקלית לאס, האומנות המעטרת את אלבומיה, עליה אחראי חברם האומן רוברט סימון, וכמובן עד הצלילים המשלבים אמריקאנה-נוסטלגית עם צלילים בעלי מרקם אוריינטלי רחוק. אתם תרקדו לבד בחדר כשתתעוררו, תהרהרו איתם במרפסת עם השקיעה, ותשתכרו איתם בעודכם נרדמים על השטיח. הם יגרמו לשכוח מהשגרה ולבהות בחלל בניחותא, כאילו דאע”ש מעולם לא איים לערוף לכל עמנו את הראש.
אללה לאס היא אחת החוליות האחרונות בשרשרת מוזיקלית ארוכה שמתפתחת בחוף המערבי, תתי הז'אנרים המתוחכמים יותר של הרוק, אם תתייגו את זה כסטונר, כרוק פסיכודלי או גראז', או בכנות, כולן ביחד. אפשר לומר שהלהקה הצליחה להביא את הז'אנרים האלה לשלב הבא, כל אלה תוך שמירה מדוקדקת על חוקיות מסויימת שעדיין משאירה באפינו ריח מוכר עוד מהעלייה הקודמת של הרוק הפסיכודלי ב-90s.
האלבום הראשון במלואו
הלהקה, שהוקמה וכן נטעה שורשיה באל איי, קיימת משנת 2008, והוציאה עד כה רק שני אלבומים רשמיים, במרחק של שנתיים זה מזה, תחת הלייבל Innovative Leisure, אשר ידוע בעיקר בזכות הרכבי אלקטרו אינדי צעירים מצליחים כמו "Nosaj Thing", "Tropics" וכן "Rhye", אך אין ספק שאללה לאס הם המובילים את הלייבל בתחום הרוק הפסיכדלי וייתכן שמושכים אותו הרחק מהאיזוטריה האלקטרונית. אלבומם החדש, שיצא לאחרונה, "Worship The Sun", ממשיך על אותו קו סטונרי פסיכדלי ברור אך גם משדרג אותו לנסיון אלטרנטיבי ואינדובידואלי יותר יותר, אחרי שצברו אהדה רבה וקהל חזק עוד עם אלבומם הראשון.
כעת משיוצאים לטור האירופאי השנתי שלהם, הצליחו חברת ההפקות הישראלית נרנג'ה לעקל את מסלולם מעט דרום מזרחה לכיוון תל אביב, ולכם יש הזדמנות חד פעמית לזכות לראות הופעה אינטימית של להקה מעט לפני עלייתה וסחיפת הקהל העולמי, כאשר עדיין לה ניצוץ בעיניים וחול קליפורני, כזה שחשבנו שנכחד או התמסחר – בכיסים.
COMMENTS