"בעיות פופולריות בגיל 80"- שי גולן ואלקנה כהן משוחחים על האלבום החדש של לאונרד כהן

lc3_0735_2

אלקנה:

שי ואני הולכים לפתוח פה ביחד את האלבום החדש של לאונרד כהן. להוציא אותו מהעטיפה, להקשיב, להגיב, אולי להתווכח. שנינו והאיש הזקן.

אני מחזיק ביד דיסק חדש של לאונרד כהן. בתמונה על העטיפה אדם קשיש, כמעט בגיל של סבא שלי, כפוף, נשען על מקל. לא בדיוק Teen Spirit. אני מוצא את עצמי כמעט דואג- מקווה שהאיש הזקן יעמוד באתגר, בכל זאת תשעה שירים.

אני פותח ומוציא את חוברת המילים. כמו תמיד מסתכל בקרדיטים: אין להקה. זה רק האיש הזקן ועוד מוזיקאי. הקרדיט שלו זה "מוזיקה".
זה הולך להיות מעניין. אני מקווה שהאיש הזקן ואני נעבור את זה בשלום

שי:

העובדה שהתחלת עם הדיסק ביד, מאלצת אותי להתוודות, אני בינתיים שמעתי את הדיסק רק באינטרנט. נו טוב, אולי הפוסט זה יגרום לי לקנות אותו. מעניין מה שאתה אומר על הקרדיטים, אני גם הסתקרנתי ובדקתי באינטרנט. לעומת הדיסק הקודם (Old Ideas" – 2012"), שבו הנגנים היו בדיוק אותם חבר'ה שהוא הופיע איתם בסיבוב, פה מדובר בנגנים חדשים לגמרי, אפילו שרון רובינסון (שהוא משתף איתה פעולה עוד מימי I’m Your Man) נעדרת פה. מעניין שהוא בחר ככה בגיל 80 לעשות משהו טרי לגמרי. אני חושב שזה מרמז על סיכוי טוב שהוא יעמוד באתגר כפי שאתה אומר. כל עוד הוא ייקח את זה slow.
שנתחיל?

אלקנה:

האלבום מתחיל עם "Slow" ."Slow" מתחיל עם מקצב אלקטרוני, באסים נמוכים וגיטרה אקוסטית נמוכה. מדהים אותי שלאונרד (זה בסדר אם אני קורא לו לאונרד, שי?) בגיל 80 מעז לנסות דברים חדשים, כיוונים מוזיקליים שהוא עוד לא ניסה. אלקטרוניקה, מה אתם יודעים. זה וידוי אישי "תמיד אהבתי לאט, אף פעם לא אהבתי מהר", הגיוני, אבל אז הבהרה: "לא בגלל שאני זקן, לא בגלל החיים שחייתי, תמיד אהבתי לאט, ככה אמא שלי אמרה". זה לא בגלל שהוא זקן, זה תמיד היה כך, אבל באסים אלקטרוניים כאלו עוד לא היו אצל לאונרד. זה בטח לא בגלל שהוא זקן. זה למרות.

שי:

העיבוד באמת מינימליסטי ושונה יחסית מהעיבודים העשירים שהתרגלנו לשמוע בהופעות של לאונרד (זורם איתך) בשנים האחרונות. שים לב שהוא לא וויתר על זמרות הליווי שמלוות אותו כמעט בכל שיר עוד משנות השבעים (מותר לי להגיד כאן ש:"you can't teach an old dog new tricks"?)
העובדה שהוא בחר לפתוח את האלבום דווקא עם השיר הזה מעניינת. נשמע שהוא רוצה על ההתחלה לענות לכל מי שחושב שהוא זקן מכדי להוציא אלבום או לעשות מוסיקה – "אם במקרה הם רוצים לדעת, אני רק מנסה להאט".
אלקנה, אני מתקדם לשיר הבא ברשותך. "Almost like the blues" היה הסינגל הראשון שיצא, עוד לפני שהאלבום יצא באופן רשמי. בינתיים זה השיר שהכי תפס אותי באלבום, אולי כי השם שלו ממש מגניב בעיני.

מה כמעט כמו בלוז אליבא דלאונרד? אחרי שקראתי את המילים הופתעתי לגלות רשימה שכוללת בין השאר: עינוי, רצח, אנשים גוועים ברעב, השואה היהודית והשואה הצוענית. אה וגם כל הביקורות הרעות שהוא קיבל. השיר הוא אכן לא בדיוק בלוזי מבחינת העיבוד והלחן, אבל הוא כן בלוזי מהבחינה של לקחת את כל החרא שבחיים ולעשות ממנו שיר שהוא לאו דווקא דיכאוני.

יכול להיות שמה שכתבתי עכשיו יכול לתאר 90% מהשירים של לאונרד.

אלקנה:

מעניין שהזכרת שזה לא ממש בלוז מבחינת הלחן והעיבוד. בדיוק חשבתי על זה שלאונרד אף פעם לא היה ממש קרוב לבלוז, ובעצם גם לא ממש למה שקוראים "רוק", אלא איזה סגנון ייחודי משלו, ולכן הוא יכול להיות רק "כמעט כמו בלוז".

אם מדברים על שירים אהובים, אני הכי אהבתי את "Nevermind" מהאלבום הזה: גם אלקטרוניקה, גם שירה/ דיבור על גבול הראפ, עם מילים מאוד פשוטות וברורות, זמרות ליווי ששרות את המלודיה. ופתאום הפתעה- מוזיקה ערבית! בשיר של לאונרד כהן! זמרת שמסלסלת ככה אני לא חושב ששמעתי פעם בשירים של היהודי הזקן.

דווקא בגזרת הטקסטים אין ממש הפתעות, שזה מצוין. באלבום הקודם שלו "Old Ideas" הוא עסק הרבה בזקנה ובמוות, באלבום הזה, הוא בוחר לגעת ב"בעיות פופולריות", בחיים עצמם, כאילו הוא כבר השלים אפילו עם המוות, ועכשיו הוא מנצל את הזמן שנותר.

שי:

לא יצא לי לשמוע הרבה מ"Old ideas", אבל מה שאתה אומר מסתדר לי עם מה שאמרנו על "Slow". הוא מרגיש שהוא כבר עיבד את העובדה שהוא זקן ועכשיו הוא פשוט רוצה להמשיך ליצור. זה מסביר גם אולי למה עברו רק שנתיים מ"Old ideas". בהשוואה, בין “Old Ideas” לאלבום שלפניו: “Dear Heather” מפרידות שמונה שנים.
לגבי "בעיות פופולריות" – איזה שם מעולה! אוקסימורון שרק לאונרד יודע להמציא.
עוד שיר שאהבתי מאוד הוא "Samson in New Orleans", מעין קינה לניו אורלינס שאחרי הוריקן "קתרינה". ביחס לשאר האלבום, השיר הזה מאוד עדין ופחות ציני.

מה אתה אומר, עוד כמה שנים הוא מוציא עוד אלבום?

אלקנה:

כדאי לך לשמוע את "Old Ideas", כי חוץ מזה שיש בו שירים פשוט מצוינים, הוא מספר- ביחד עם "בעיות פופולריות"- את סיפור הנס הגדול שקרה לעולם כולו בשנים האחרונות, מאז שלאונרד כהן גילה שכל כספו נגנב על ידי המנהלת האישית שלו (בשנים בהן הסתגר במנזר בודהיסטי בלוס אנג'לס). לאונרד הבין אז שהוא חייב להופיע בשביל כסף- לשלם חשבונות וכאלה- מה שהוביל לסיבוב המעולה של 2006 שהמשיך אחר כך גם פה ב-2010. הסיבוב הזה, והאלבומים שליוו אותו, החזירו אותו כל כך חזק לתודעה, ש-"Old Ideas" מכר כמות פשוט מטורפת של עותקים.
כבר אי אפשר לדעת אם הוא יוציא עוד אלבום. השיר הראשון באלבום הקודם נשמע כמו סיכום קריירה, ואז כולם אמרו: זהו. הוא סיים. אבל הנה הוא ממשיך. אני חושב שיש שלב מסוים בקריירה שכבר אין לך מה לפחד להוציא עוד ועוד, עד שנגמר לך לגמרי.
מה אתה יודע, אני עוד מחכה לאלבום נוסף של דילן, עוד יהודי גדול מאזור האגמים הגדולים.

שי:

אין ספק, אנחנו צריכים להודות בסתר ליבנו למנהלת של לאונרד, שאפשרה לנו לראות אותו שוב, עומד (ואפילו מקפץ) על הבמה בגיל 76.
עם זאת, אני מאחל לו ליום הולדת 80 שלא יקרו לו עוד מקרים כאלה. שיוכל לקטוף את הפירות וליהנות מאהבת הקהל מבלי שיהיה לו צורך קיומי. הוא כמובן מוזמן לבוא שוב להופיע פה ולהוציא עוד כמה אלבומים שהוא רוצה, אבל אין לחץ – העיקר הבריאות!

אלקנה:

אני מסכים. אין כמו לפתוח את השנה עם אלבום חדש של לאונרד כהן, מה גם שאלבום כזה עושה חשק לחזור אחורה ולשמוע עוד ועוד מהדברים הישנים, שכאילו אף פעם לא נמאס מהם, ותמיד אני מגלה בהם עוד משהו: במילים, בעיבוד, בהגשה. באלבום הקודם, הוא כתב מן "שיר סיכום" ובו הדובר הוא אלוהים, שמספר איך הוא די מחבב את האיש הזה-

"Lazy bastard living in a suit"

ואם אלוהים מחבב אותו, מי אנחנו שנחשוב אחרת, לא?

 

תגובות

וורדפרס: 0
  • comment-avatar

    […] אלבומי הופעות מקיפים (ושני אלבומי אולפן שעל אחד מהם כתבנו כאן. מהאזנה לאלבומי ההופעות, אפשר לדעת באופן די מוחלט מהם […]

  • DISQUS: 0