Homeהיום לפני

"כל הטוב שבפרוג"- שי גולן מציין 41 שנים ל-"Selling England By The Pound" של ג'נסיס

Prog-Rock Band Genesis Portrait

לפני חודש בערך כתבתי פוסט על היחס המורכב שלי לפרוג בעקבות 42 שנה לצאתו של "Close To The Edge" של להקת "יס". היום, בעקבות 41 שנה לצאתו של "Selling England By The Pound", זו הזדמנות טובה לדבר רק על כל מה שאני מוצא טוב בפרוג.

למה זו הזדמנות טובה? כי אין לי מילה אחת רעה להגיד על האלבום הזה. זה אלבום הפרוג הראשון שנחשפתי אליו והוא נשאר האהוב עליי ביותר. בפוסט הזה אני אתן כמה התייחסויות לאלמנטים שאני אוהב בפרוג באמצעות דוגמאות מתוך האלבום. אז נתחיל:

מילים מעניינות

לא מדובר בהכרח באוצר מילים שייקספירי, דווקא הרבה פעמים הסלנג הוא מה שמושך. גם אם אנחנו לא בהכרח שוחים בסלנג בריטי של שנות השבעים. ניקח כדוגמה את השיר הראשון באלבום: "Dancing With The Moonlit Knight".

קודם כל, ישנו הביטוי החוזר בשיר – שהוא גם שם האלבום – "Selling England By The Pound", או בעברית – מוכרים את אנגליה לפי הליש"ט. הביטוי הזה מסכם את מהות השיר בצורה די טובה. כל השיר הוא כתב אישום על המסחור של אנגליה בעת המודרנית. בהמשך השיר, במשחק מילים די מוצלח, גבריאל משתמש גם במשמעות השנייה של המילה "פאונד":"Digesting England By The Pound". כאן הפאונד הוא יחידת המסה שעדיין נוהגים להשתמש בה באנגליה במקביל לקילו.

עוד כמה משחקי מילים שכנראה בולטים יותר לאוזן הבריטית: Unifaun כשילוב של פאון (Faun) וחד-קרן (Unicorn) בשביל ליצור אווירה מיתית; "Queen Of Maybe" במקום "Queen Of May" – משחק מילים על דמות מימי הביניים שמסמלת את האביב; "Knights Of the Green Shield Stamp And Shout" – בול המגן הירוק היה תלוש מתנה נפוץ בשנים אלו באנגליה. ג'נסיס ממציאים מסדר אבירים שהסמל שלו הוא אותו תלוש (עוד אלמנט שמדגיש את המסחור של העת המודרנית לעומת העבר). משחק מילים נוסף יש כאן בכך שמוסיפים את המילים “and shout” לסוף המשפט, וכך ניתן להבין את המשפט באופן אחר: אבירי המגן הירוק רוקעים וצועקים.

קצת קלאסי לא מזיק

למה להכביר מילים, הדקה הראשונה של "Firth Of Fifth" עם הפסנתר של טוני בנקס מדברת בעד עצמה. בנקס, אגב לא היה מנגן את הפתיח הזה בהופעות מפני שהוא הרגיש שהוא לא יכול לנגן את הפתיח על הפסנתר החשמלי שלא היה רגיש למגע.

מוטיבים מוסיקליים חוזרים

נמשיך עם "Firth Of Fifth" בתור דוגמה. בדקה 3:30 פיטר גבריאל פוצח בנעימה פשוטה ויפה על חליל הצד. אחרי 3 דקות של סולו קלידים של בנקס כבר הספקנו לשכוח את הנעימה הזאת ופתאום סטיב האקט מנגן אותה בגיטרה החשמלית. יפה לראות איך שניהם מנגנים את אותם תווים אבל נותנים להם תחושה שונה לגמרי.

אפשר מינימליזם גם בפרוג

גיטרה אקוסטית ופיל קולינס, שיר שקט, שהוא גם בווליום נמוך יחסית לשאר האלבום. השיר משמש כחוצץ מוצלח בין 2 היצירות האפיות והעמוסות יותר“Firth Of Fifth”, ו”Battle Of Epping Forest”.

הגיטרה לא נבלעת

מה שמפריע לי לעיתים באלבומי פרוג אחרים, גם אחרים של ג'נסיס, הוא שהגיטרה נוטה להיבלע בתוך כל הצלילים של הסינטיסייזר. באלבום הזה, הגיטרה מקבלת את הכבוד המגיע לה, כמו שניתן לשמוע ב"After The Ordeal".

ה"Ordeal" כאן, הוא הקרב של יער אפינג של השיר הקודם. השיר הזה כמעט ולא נכנס לאלבום בגלל התנגדות של גבריאל ובנקס והאקט היה צריך להיאבק בשביל שהוא ייכנס, וטוב שכך.

לחנים פשוט יפים

מבלי להיכנס יותר מידי לעומק של ההרמוניה והמלודיה – יש בפרוג שירים שהם פשוט יפים, מרגשים והרמוניים. כמו שניתן לשמוע בשיר האהוב עליי באלבום: "The Cinema Show".

סגירת מעגל, או אלבומי נושא

יש אלבומי פרוג שהם אלבומי נושא בצורה מובהקת, בטח יותר מ-Selling. יש שיגידו שהוא לא בדיוק דוגמה לאלבום נושא. עם זאת, אני חושב שהשיר האחרון באלבום הוא טיעון חזק לטובת מי שחושב ש-Selling הוא בכל זאת אלבום קונספט כמיטב המסורת בפרוג.

סגרנו מעגל, לא רק מבחינת המהלך המלודי שחוזר אלינו מתחילת האלבום. שם השיר הזה הוא "Aisle Of Plenty", או בעברית – מעבר השפע (מעבר במובן של מעבר בסופרמרקט).
אנחנו חוזרים פה על הדגשת מוטיב המסחור האנגלי, לדוגמא: "Thankful for her fine fair discount, Tess co-operates" – Fine-fair ו-Tesco הם שמות של רשתות סופרמרקט בריטיות, בנוסף – השיר והאלבום נגמר ברשימת מוצרים ומחיריהם.

לסיכום, אני חושב שיש פה תצוגת תכלית מוצלחת לכך שאלבום לא חייב שיהיו בו סולואים חופרים מידי, או שירים מעל עשרים דקות, או קטעים צורמים במכוון, בשביל להיחשב לאלבום פרוג ואף אלבום פרוג מוצלח.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0