"יהלום מלוטש"- ציפי פישר על האלבום החדש של My Brightest Diamond

03

הקול של שרה וורדן הוא הנשק הכי חזק בארסנל שלה, מעין טיל מונחה לייזר שנכנס ישר לבטן דרך האוזניים. הקול שלה הוא במידה מסוימת גם החולשה הכי גדולה שלה כשהיא נכנסת למקום קצת עצלני ומסתמכת עליו יתר על המידה, בלי לצאת מהקומפורט זון שלה. מאוד אהבתי את אלבום הבכורה שלה "Bring Me The Workhorse", אך האלבום השני אכזב אותי, אכזבה שבמידה מסוימת קצת גרמה לי לפספס את אלבומה השלישי "All Things Will Unwind" (שדווקא בעיני רבים היה המוצלח ביותר). לפיכך אל האלבום הרביעי "This Is My Hand" ניגשתי בהתרגשות מהולה בניסיון להנמיך צפיות. האם הוא יתעלה על קודמיו? האם גם פה נתקל בנפילת מתח? האם הוא ילך לכיוון חדש ובלתי צפוי?

הסינגל הראשון מתוך האלבום- "Pressure", כבר רמז על הכיוון שהוא יתפוס. אפשר להגיד שבאלבום הזה ניתן למצוא מעין סיכום של הקריירה של וורדן עד כה, ויש בו משהו מכל האלבומים הקודמים- מן הרעננות של "Bring me", האקלקטיות של "A Thousand Shark's Teeth", נגיעות תזמורתיות של כלי נשיפה וקשת שמושפעות מהעבודה עם אנסמבל "yMusic" באלבום הקודם, בתוספת נגיעה של דאנס עכשווי שהופכת את האלבום הזה לאלבום הכי נגיש שלה עד כה. במהלך שקצת מזכיר לי את האלבום השלישי של זולה ג'יזס או את ביורק של שנות ה-90, וורדן לא מוותרת על גישה אוונגרדית אבל מספקת פה סינגלים שבוודאי ירחיבו את מעגל המאזינים שלה. My Hand אמנם אינו מתווה דרך שונה באופן רדיקלי מיצירות קודמות של וורדן, אלא מתמצת את המסע שהפך את וורדן למי שהיא, ומציג אותה במקום שבו יש לה אמירה חזקה וברורה על האפשרויות שהכוח היצירתי מקנה לה- כוח שמאפשר להחיות ולגבש את האמנית כחלק מקהילה.

מגיע לוורדן לקבל קצת הכרה מעולם המיינסטרים. בדומה לזמרת נוספת שהתחילה בתור זמרת ליווי של סופיאן סטיבנס, סט. וינסנט (סטיבנס הוא גם בעל חברת התקליטים Asthmatic Kitten שבו וורדן חתומה) אשר היום היא יוצרת המוכרת בפני עצמה, הקהל הרחב רק ירוויח מלהקשיב לקול הייחודי של שרה וורדן, בייחוד כשהוא מצורף לאלקטרוניקת אינדי עדינה ומתוחכמת. אם בעבר "מיי ברייטסט דיימונד" הייתה יהלום גולמי, לרוב מבריק ולעיתים קצת זקוק לעידון וכיוונון, הרי שהיום היהלום הזה מלוטש מכל הכיוונים, ואור היקרות שלה יאיר את הפינות החשוכות של כולנו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0