23 שנים ל-"Blood Sugar Sex Magic" של הפלפלים האדומים. איתמר שוורץ נזכר בימים הטובים

אתמול לפני 23 שנה יצא "Blood Sugar Sex Magic", אלבום השיא של הרד הוט צ'ילי פפרז.

את הרד הוט צ'ילי פפרז גיליתי בערך בגיל 15 ומיד התאהבתי. עבור נער מתבגר, היה משהו ממכר באנרגיות האינסופיות שמתפרצות מכל שיר ושיר שלהם ומהעליזות הקלילה שלהם. באותה תקופה של חיפוש אחר גיבורים להערצה הייתי בטוח שהנה, מצאתי את הדבר הכי מגניב בעולם, ומי שלא מסכים איתי לא מבין כלום. רד הוט יצרו ז'אנר ששילב ששילב רוק, Fאנק ושירה שאימצה לתוכה גם ראפ. התמהיל הזה שיצרו היה באמת משהו מיוחד ולא הייתה שום להקה שעשתה דבר מסוג זה באותו זמן. היום בעידן הנוכחי נראה כי כבר נעשו כל השילובים מכל כיוון אפשרי, לעיתים שילובי הז'אנרים הם מוצלחים ולעיתים הם לא יותר מאשר טרנד שטחי. כשרד הוט עשו את זה אי שם באמצע שנות ה-80 , היה ניתן להרגיש שמדובר בחזון מוזיקלי ייחודי.

Red Hot Chili Peppers

Blood Sugar Sex Magik נחל הצלחה מסחרית גדולה עם להיטים כמו "Give it away” " ,“Breaking The Girl” ו-"Under the bridge” שהיה לאחד מהמנוני הניינטיז הגדולים ביותר. את האלבום הפיק ריק רובין שידוע בתור מפיק מהולל שאמון על לא מעט טריקים הפקתיים ואלבומים גדולים. ובאמת מדובר באלבום מאד מהוקצע מבחינת ההפקה שלו. ההצלחה המסחרית של האלבום לא באה על חשבון איכותו, והוא נותר מאד אותנטי ושומר על סגנונם הייחודי של ההרכב לכל אורכו. נוכחותו של כל אחד מחברי הלהקה מורגשת בכל שיר ותורמת יחד לחזון המוזיקלי, דבר שעובד רק כשיש סינרגיה אמיתית בין הנגנים ואין קרבות אגו. בעיני, האלבום תמיד יהיה השיא של רד הוט, שמאז, לצערי קצת איבדה את הכיוון שלה והתמסחרה, וגם כשהצליחו לכתוב שירים טובים, הם חסרו את אותו גרוב פאנקי מיוחד.

מעבר לכך שמדובר באוסף של שירים מעולים, האלבום בנוי בצורה מאד מוצלחת, כך שבין כל כמה שירים פאנקים וקצביים, מופיעה לה איזו בלדה או שיר שקט ורגוע, שנותנים איזו אתנחתא מהקרקס המוזיקלי ומותירה את המאזין עם תיאבון לעוד.

גם כיום כשאני שומע את אותו אלבום אני נהנה מכל שניה ממנו, וברגע שהוא מסתיים, תמיד בא לי עוד סיבוב. אך את אותה התרגשות והתלהבות שחשתי כשהאזנתי לו בגיל 15 אני רק מצליח לדגדג, כנראה שזה עניין של גיל. מה שנותרתי איתו, זה אלבום ענק ומלא נוסטלגיה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0