איתמר שוורץ על "Paranoid" של בלאק סאבאת'

black_sabbath_-_paranoid_-_front

היום לפני 44 שנים יצא "Paranoid", אלבומם האגדי של Black Sabbath. להקה שנמנית עם האבות המייסדים של הרוק הכבד, יחד עם להקות כמו-Deep Purple ו-Led Zeppelin. את מה שזפלין ודיפ פרפל עשו עם הבלוז-רוק של סוף שנות השישים לקחו בלק סאבאת', צעד אחד קדימה, עם דיסטורשנים כבדים ואיטיים יותר ועם עולם תוכן אפל וקודר.

האלבום נפתח בשיר "War Pigs" המספר על חזירי המלחמה- הגנרלים והפוליטקאים מחוללי המלחמות. השיר מתחיל בגל של דיסטורשן איטי ומענג ששוטף את האוזניים ותמיד מעלה בי חיוך והתרגשות לקראת כל מה שצפוי באלבום המעולה הזה.

האלבום לרגע אינו משעמם ולכל שיר מונח מקום של כבוד. השירים מלאי תפניות והפתעות מוזיקליות בצורת שינויי מקצבים, מעברי תופים מענגים ושלל צלילי גיטרות שרק הגדולים באמת מסוגלים להפיק. ל-Paranoid גם משמעות היסטורית רבה, והוא מבשר על סיומן של שנות ה-60 העליזות והתמימות וטובל אותנו בעולם אפל של פיות עם מגפיים ואנשי מתכת תאווי נקמה, הכל פרי מוחו הקודח של אוזי אוסבורן. לאורך כל האלבום ניחנת ההשפעה של מיסטיקה ומאגיה שחורה על עולמה של הלהקה. יש רבים שיחלקו על האיכויות הווקאליות של אוזי, מנהיג הלהקה. אך דווקא קולו הצורמני, שלא מתחנף לאף מאזין או מבקר מוסיקה, היא שהופכת את סגנונם של בלאק סאבאת' לכה ייחודי ולמיצובם כלהקה חד פעמית.

לחובבי המטאל האלבום הוא חובה ומהווה את אחד ההשפעות הכי משמעותיות על הסגנון וזה שהגדיר אותו מבחינת תכניו הרעיוניים והמוסיקליים. לא סתם הם כונו על ידי מגזין הרולינג סטון "הביטלס של ההבי מטאל"‏. למי שפחות אוהב וחושב שמדובר בז'אנר ילדותי, זו הזדמנות להיחשף לסגנון בצורתו השורשית ביותר, ולהיווכח שגם מטאל יכול להיות מתוחכם ומורכב מבחינה מוזיקלית. בשורה התחתונה, זה אלבום מלא כיף ופינוקים שרק מחכה שתגלו אותו…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0