שחר רודריג על הגברת הראשונה של הקאנטרי האמריקאי

Patsy Cline-headshot-final

ה-3 בפברואר, 1959 תמיד יזכר בתור היום בו המוזיקה מתה (בעיקר הודות לשיר המופלא של דון מקלין, "אמריקן פאי"). מעטים יודעים שיומיים, חודש וארבע שנים לאחר מכן, ב-5 למרץ 1963, עוד אמנית תצלול עם מטוסה ותכנס בשערי ה-Hall of fame. וירג'יניה פטרסון הנלי, הידועה בכינויה פטסי קליין, נולדה בשמיני בספטמבר 1932, אבל לצערנו חגגה רק 30 שנים עמנו פה על האדמה.

למען האמת, הגורל כבר ניסה לקחת את וירג'יניה טרם יום מותה. שנתיים קודם לכן, ביוני 1961, קליין נפצעה קשה בתאונת דרכים. תאונת הדרכים הזו תוביל אותה להקליט את אחד השירים המוכרים ביותר שלה.

לאחר תהליך השיקום, קליין רצתה לחזור לקדמת הבמה וחיפשה שירים חדשים שתוכל להקליט ובאמצעותם לשחזר את הצלחתה. צ'ארלי דיק, בעלה, הסתובב בחוגים הנכונים (כך נראה). בלאונג' הסחלב של טוטסי (Tootsie's orchid lounge) בנאשוויל, טנסי, נפגשו דיק ו-ווילי נלסון. בתיווכו של האנק קוקרן שהפיק רבים משיריה של קליין, הוחלט שקליין תבצע את "קרייזי". למרות שזה לא נשמע כך, פציעתה לא איפשרה לה להקליט את השיר כולו בטייק אחד. הצלילים הגבוהים הוקלטו לאחר מכן על גבי ההקלטה המקורית, רק לאחר שצלעותיה השתקמו.

פטסי קליין המשיכה להסתובב מאז פציעתה עם פאות וסרטי ראש מסביב לראשה, על-מנת להסתיר את הצלקת שהשאירה אותה תאונה:

44 שנים לאחר מכן, השיר הזה של פטסי מככב בסרט קנדי שנושא את שם השיר: C.R.A.Z.Y. הסרט, שמתאר משפחה קנדית לאורך שנות ה-60 וה-70, ממחיש את הערצת גברברי העולם למי שהייתה אחת מחלוצות הקאנטרי הפמיניסטיות הראשונות. השמועות מספרות שקליין הייתה אישה בין גברים, שדרשה שיתייחסו אליה כשווה בין שווים והייתה מספרת בדיחות גסות יותר מחבריה לסבבי ההופעות. לא מפתיע, אם כך, שבחרו דווקא בשיר הזה לפסקול של סרט על שיוויון, מיניות, הומוסקסואליות וליברליות. ממליצה לכולם לצפות.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0