בן שמואלי חוגג 68 לאל סטיוארט

114852621-2

לאהוב את אל סטיוארט דומה לאהבה עצמה: בלי לדעת או להבין, בלי להכנס בעובי הקורה ולנתח את הרגש עד שהוא יתפרק לחלקיקים מזעריים, ויהפוך למועקה מרסקת ושוחקת.
להקשיב ל"שנת החתול", להלן אלבום מופת, זה לדעת שיש עוד כמה אלבומים טובים; “זמנים מודרניים", למשל, ובו שיר המחווה היפהפה לספר המופלא של קורט ונגוט "הסירנות של טיטאן".
לתת לקול הפלצטו שלו לדפוק בדלת בנימוס, זה לפתוח את הדלת עם חיוך. זה להזכר בנסיעה אחת לאילת, לפני אלף מאתיים שנה, בה קנית את הדיסק (כשהתחלת לשמוע מוזיקה ולא ידעת שעדיין עושים תקליטים) עם העטיפה הכי יפה שראית. זה אבא שלך בכסא הנהג, זו השמש הכתומה שמרביצה לך במצח. על הדאשבורד מסודרות שורות של אבק בדייקנות גרמנית. אף פעם לא אהבת את אילת. אחר כך גדלת, ולמדת לנהוג; התנגשת בכל-כך הרבה עצמים מאז.

להשלים זה להפליג עם לורד גרנוויל בכל פעם מחדש, אפילו שאתה יודע על המצולות. אבל אתה שמח ושליו. זה לנסות למצוא את המשותף לשניכם – הרי אתה אנושי וככזה, גם נרקומן של סיבות. וכל הסיפורים שלו עוסקים בדמויות מתות, אירועים שלא קרו ופינות קטנות, שכוחות אל בהיסטוריה. רוב חייך אתה עורג בתסכול לזכרונות של אחרים. זה משהו, כנראה. אז אתה חוצה את הגבול הספרדי, וטס ממנו לאמסטרדם פעמיים, דרך האלבום אורנג'. קרול לוחשת באוזניך משהו, אבל המנועים של המטוסים מפיקים בחריצות רעש לבן. אתם מגיעים יחד למלון ברודוויי, הנוגה וכואב, אבל מרגישים כל כך רחוקים ממלון צ'לסי ההוא, איפה שג'ניס מצצה את לאונרד כהן(האגדה מספרת שהיא ידעה את העבודה).

מידאס יכל להפוך הכל לזהב; אבל אתה חושב על החרדות של טוני סופרנו, שאמר: “אני המלך מידאס ברוורס. כל דבר שאני נוגע, הופך לחרא". והצל המלכותי שלו עומד שם, מוזהב כשהירח חורט על פניו את השחר. הם שם ואתה פה, אבל.
הוא לא כוכב שביט של קוק וחרבות; למרות שהיה לו את הלוק. זונות בנות ששעשרה לא מסתתרות בין החול בנעליים, לא מחכות לקפוץ ולצווח: “יום הולדת שמח!”. הוא לבד והוא בסדר גמור עם זה. מה אפשר לעשות.

אני נזכר באל סטיוארט ורוצה לבכות כי הוא טהור – תפור בסנטימנטליות ומזוקק בדיוק במידה, כמו סינגל מאלט סקוטי שעישן והתיישן באחד האיים.
שאלה: איך אתה יכול לבכות לפני ששמונה וחצי הדקות של מודרן טיימז, שיר הנושא מהאלבום ההוא, גומרות למצוץ ממך כל טיפה של מלח?
תשובה: אתה לא יכול. אתה הגון, בשבילו. אתה חייב לו את זה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0