ניצן על קרקס הבלהות של מיסטר באנגל

Mr. Bungle – Quote Unquote – קרקס בלהות

ניצן: אי שם, לפני לא כל כך הרבה זמן, כשעוד הייתי בתחילת התיכון, הייתי קצת סנובית בכל הקשור למוזיקה. הקשבתי להמון מוזיקה לא מוכרת וחקרתי ז'אנרים שונים ומשונים. למען האמת, היה לי טעם די אקלקטי אז, וחשבתי שכבר שמעתי הכל וששום דבר לא יוכל לחדש לי יותר מידי.

orig_Mr._Bungle_Fanart_720P

ובכן, חשבתי כך עד שמתישהו באמצע כיתה י', שמעתי את האלבום הראשון של מיסטר באנגל, בעל אותו השם.
בהתחלה לא הבנתי למה לעזאזל יש תקלה בקובץ שהורדתי, שהובילה לשקט וחרחורים שנשמעים כמו נחירות במשך כחצי דקה. הגברתי את הרמקולים כדי לראות אם משהו לא בסדר. שמעתי כוס מתנפצת, ומיד אחר כך… בום!

לסאונד כל כך אגרסיבי לא ציפיתי. אני יכולה להישבע שהסאונד הזה איים למוטט לי את הבית. קפצתי מבהלה ומיד רצתי להחליש את הרמקולים כדי שהשכנים לא יקראו למשטרה.
לאחר שהתאוששתי, הסדרתי את נשימתי והתחלתי להתעמק במוזיקה עצמה, הבנתי שמעולם לא שמעתי כל כך הרבה זגזוגים מוזיקליים בשיר אחד: ברגע אחד הם נשמעים כמו מאדנס שמכרו את נשמתם לשטן, ושנייה אחר כך נשמע מעין מקצב ג'אזי חמוד, שנקטע ע"י גיטרות רצחניות.

גם הקליפ שנוצר עבור השיר הזה, הקליפ היחיד שמיסטר באנגל יצרו אי פעם, היה מבעית לפחות כמו השיר עצמו. חברי הלהקה עם מסכות סאדו מאזו על פניהם, ושוטים של בובות שמזכירות את צ'אקי. הקליפ הזה לא הותר לשידור בטלוויזיה בגלל שהיה גרפי מידי; ראשי בובות מתעופפים באוויר, אנשים תלויים מהתקרה. דברים שהיום נראים די בסדר לשידור, אבל כנראה נחשבו למטרידים בתחילת שנות ה-90.

השיר, Quote Unquote, היה אמור להקרא "טרבולטה" בהתחלה, אבל בגלל שג'ון טרבולטה עצמו לא ממש חיבב את ההקדשה ואיים בתביעה, הלהקה שינתה את שמו של השיר לשם הביוגרפיה הלא רשמית של טרבולטה. בכל מקרה, אפשר לשמוע בקלות את שמו של טרבולטה בשיר, ובנוסף, שיר הנושא של גריז, הסרט המפורסם בו הוא כיכב, מסומפל בו פעמיים.

075992664028

כמו השיר הראשון, גם השירים האחרים באלבום נשמעו כמו משהו שלא שמעתי בעבר, שלא לדבר על קטעי המעבר(הלעיתים חולניים) בין השירים עצמם, הכוללים סימפולים מסרטים פורנוגרפיים, קולות של הקאות ושאר צלילים ערבים לאוזן.

האלבום הזה הוא קרקס. אבל כזה עם ליצנים רוצחים ורקדנים סכיזופרנים. כזה עם קרוסלות שגורמות לסחרחורת נוראית. קרקס כזה, שאתה רוצה לברוח ממנו כי הוא פשוט מרתיע, ובו בזמן גם להישאר בו כי הוא מרתק.
מה שריתק אותי במיוחד זה שמאחורי המורכבות והזגזוגים המוזיקליים הרבים בכל שיר באלבום הזה, השירים באמת ובתמים קליטים ומופקים בצורה חלקה ומקצועית.
אך למרות ההפקה המקצועית הזו, האלבום לא קל להאזנה לאוזן בלתי מורגלת. הוא כל כך עמוס באינפורמציה ובעיבודים משוגעים שקשה להתרגל אליו בפעמים הראשונות.

מבחינתי, מיסטר באנגל שברו כל מוסכמה מוזיקלית שהייתי רגילה אליה עד ששמעתי את האלבום הראשון שלהם ואת השיר הראשון מתוכו בפרט, שטלטל את עולמי. שיר שבעיקר, הפך את השאלה "איזו מוזיקה את אוהבת?" לכל כך לא רלוונטית.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0