Homeקולומבוס

הנשפן שאבד בזמן- חלק א': הדרך הקלה

שי: לכל אחד יש את הזמר/להקה/אלבום שלא תצא מהבית בלי לוודא שהוא טעון על נגן המוסיקה שלך. סוג של חבר קרוב. מעין האקלברי פין בלתי נראה שתמיד נשמח שילווה אותנו לאורך הדרך, תחת הירח ולצד הנהר. אז הייתי רוצה להקדיש את שני הפוסטים הבאים(עכשיו כשאין נושא שבועי אפשר להתפרש) להאקלברי שלי- הנשפן, המלחין והמעבד ג'ימי ג'ופרי.

http://ichef.bbci.co.uk/images/ic/544×306/p01bqjmd.jpg

הוא גדל בדאלאס, טקסס בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. בצעירותו החל את הכשרתו המוסיקלית כאשר הוא מתמחה בנגינה על מגוון של כלי נשיפה, ביניהם קלרינט, סקסופון טנור וסקסופון בריטון. הוא עבד בתור מעבד בתזמורת של וודי הרמן בסוף שנות הארבעים והיה חלק מזרם הג'אז של החוף המערבי בשנות ה-50(הידוע גם בכינויו- cool jazz) בו חבריו הורידו את הרגל מהגז ומהנגינה המהירה והפרועה שאפיינה את הג'אז של החוף המזרחי ולקחו את הדברים ביותר קלילות. הקריירה המוסיקלית שלו התפתלה והתפתחה לאורך השנים ונהייתה לאחת הצבעוניות והמרתקות במאה הקודמת, אך הייתי רוצה להתמקד בשתי תקופות ספציפיות של ג'ופרי. והראשונה שבהן הייתה לקראת סוף שנות החמישים ונעה סביב השלישייה הראשונה שלו.

http://3.bp.blogspot.com/-o_tHJBsX2x4/T8PeigdGTwI/AAAAAAAAAiA/TnVajkQNNNc/s1600/Jimmy+Giuffre+3.jpg

ג'ופרי הקים טריו אותו הרכיבו ג'ים הול, הגיטריסט הנפלא שהלך לעולמו לפני כמה חודשים ולסרוגין הבסיסטים ראלף פנה וג'ים אטלאס(כן לרגעים היה ניתן לקרא לשלישייה הזו שלישיית הג'ימים). טריו זה, נטול התופים, יצר הכלאה מוסיקלית מעניינת בין ג'אז, פולק ובלוז. ההרכב המצומצם והצנוע הזה רכש אופי קאמרי אל מול חמישיות ושישיות הג'אז המפורסמות ועם זאת לא ניתן לשמוע כאילו היצירתיות והשפה שלו מוגבלת או אינה מתפתחת מספיק. ג'ים הול היה השותף המושלם לבצע עם ג'ופרי את לחניו וכבר בנקודה זו ניתן היה לראות כיצד הוא יודע ליצור את החיבור הטבעי ביותר בין הנגנים בהרכב. 'The train and the river' הוא אולי המפורסם שבין לחניו של ג'ופרי. ולמרות הצילום הלא איכותי(עדיין 1957) ניתן לראות ולשמוע את התקשורת בין הנגנים וגם כיצד ג'ופרי מלהטט בין כלי הנשיפה השונים.

הול המשיך לנגן עם ג'ופרי עד סוף העשור, אך הבס הוצא לרגע מן ההרכב ובמקומו הצטרף בוב ברוקמאייר שניגן על טרומבון עם שסתומים(כלי יחודי ומאד לא נפוץ), וכך נולד לו אחד ההרכבים הכי יוצאי דופן בג'אז. המוסיקה המשיכה לצעוד על הדרכים המשולבות של הג'אז, הבלוז והפולק. הטריו נדד במשך שנה לאורך החוף המערבי והביא מוסיקה קצת שונה בעיקר בגלל הרכב הנגנים והכלים אך גם בזכות המוסיקה הנפלאה. ה-'western suite' אותה הם הקליטו ב-1958 הורכבה מארבעה חלקים שונים אותם כתב ג'ופרי בניסיון לתפוס את הרוח של ההרכב בצורה הכי נכונה. 'Travlin light' שהוקלט באותה שנה מביא חלק מהרפרטואר של ההרכב.

ב59' החזיר ג'ופרי את הבס במקום הטרומבון של ברוקמאייר, עדיין לא ע"י נגן קבוע(החליף ידיים בין ריי בראון האדיר, באדי קלארק ורד מיטשל). בשלב זה לחניו של ג'ופרי מתנערים מעט מאופיים הפולקי-בלוזי ומקבלים גוון קצת שונה. ג'ופרי מנסה לחקור כיוונים חדשים, צלילים שונים, אותם הוא שואב ממקומות אחרים. בין קטעיו האהובים עלי יש את 'princess' ובמיוחד הצילום הזה מפסטיבל באיטליה שנערך ב-1959. גם כאן איכות הצילום ברמה נמוכה אך עדיין זהו שילוב נהדר על רקע המוסיקה היפיפייה הזו פרי עטו של ג'ופרי ובביצוע כ"כ רגיש ומדוייק של הרכבו.

http://www.youtube.com/watch?v=D6c42cKVvQ0

בסוף השנה יפרד ג'ופרי מג'ים הול ויקים טריו חדש, שונה לחלוטין. יחדיו הם ילכו בכיוונים חדשים ויהוו את אחד מההרכבים פורצי הדרך החשובים במוסיקה המודרנית.
על כך בחלק ב'…..

http://www.hardformat.org/wp-content/uploads/2010/04/jimmy-giuffre-7.jpg

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0