שי על שני אלבומים גדולים משנת 1976

שי: שני אלבומי בכורה שיצאו ב-1976 סימנו חילופי דורות בג'אז ואת איוש קידמת הבמה ע"י שניים מהמוסיקאים הבולטים בג'אז המודרני.

הראשון הוא אלבום הבכורה של הבסיסט ג'קו פסטוריוס. פסטוריוס נחשב לאחד הבסיסטים הטובים שהתהלכו על פני כדור הארץ עד עצם היום הזה. הוא פיתח סגנון וגישה חדשה לנגינה על גיטרת הבס, בעיקר לכזו נטולת סריגים, מה שאפשר לו לפתח סאונד מאד מקורי ואישי שהפך מקור להשראה וחיקוי.

את דרכו המוסיקלית החל בנעוריו כאשר למד תופים. הוא הצטרף להרכב שלאחר זמן מה החליט לפטר אותו. שינויים נוספים בהרכב הביאו לחיפוש אחר בסיסט חדש וג'קו הציע את עצמו. מאחר ולא ממש ידע לנגן על גיטרה בס, הסתגר בחדר במשך שבוע ולימד את עצמו לנגן. אופיו השאפתני בא לידי ביטוי גם בנגינתו הוירטואוזית והעיבודים העשירים ללחנים שלו ושל אחרים.

כבר באלבומו הראשון מפגין פסטוריוס את האוצר המוסיקלי הרחב שהוא נושא עימו כאשר ניתן לשמוע את מגוון הסגנונות שהוא מושפע מהם, ואותם הוא מביא אל תוך היצירה שלו. החל מג'אז ורוק ועד פאנק ומוסיקה לטינית.

בתחילת אותה שנה, השתתף פסטוריוס באלבום הבכורה של מי שנחשב לאחד הגיטריסטים המשפיעים בג'אז, פט מתיני. מבחינת ההפקה, האלבום הרבה יותר צנוע מבכורתו של פסטוריוס. מדובר על מפגש של שלישיה כאשר מעבר למתיני בגיטרה ופסטוריוס בבס, יש לנו גם את בוב מוזס בתופים.

כבר באלבום הזה יצר מתיני את חותמת הצליל שלו, שבדומה לצליל של פסטוריוס יהווה פסגה אליה ישאפו הרבה גיטריסטים להגיע. ניתן לשמוע כיצד מתיני האזין אין ספור שעות לגיטריסטים כמו ווס מונטגומרי וג'ים הול, אך משלב בתוך נגינתו גם השפעות של מוסיקת פולק ואמריקאנה.

האלבום כולו נבנה סביב סדרת תרגילים ושיעורי בית מימיו באקדמיה, ממנה פרש באמצע לימודיו לאחר שחש שאיננו מוצא את עצמו בכל הדידקטיות הזו. למה ללמוד מוסיקה אם אפשר פשוט לעשות מוסיקה?! כנראה שזה הקו המחבר בין שני המוסיקאים האלה, מעבר לכישרון הרב שלהם- השאפתנות והנחישות לעשות זאת בדרכם המקורית והעצמאית.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0