Homeמורדישבוע אנדרייטד בקולומבוס

מורדי קליין על יוצר אמריקאי גדול, צנוע ולא מספיק מוכר

Warren_Zevon_1976

"האמת שאין לי ממש טכניקת נגינה על הגיטרה" (וורן זיבון).
מי שיקרא קצת מהאמירות של Warren Zevon יגלה שהאיש לא היה שלם עם עצמו והנגינה שלו. לא היתה לו בעיה לפרגן לבוב דילן או לג'ימי הנדריקס, אבל על עצמו הוא כמעט ולא אמר מילים טובות. אולי אותה צניעות היא שגרמה לו לחסות בצילם של ענקים, ולכך שגם אחרי שקיבל את מקדם המכירות הטוב ביותר – המוות – הוא עדיין לא מקבל את ההכרה לה הוא ראוי.

Zevon שנולד בשיקגו ב-1947, הוא דמות שקל מאוד לא להבחין בה, ממש כשם שקל להתאהב בה. הוא מרכיב משקפיים עגולים, השיער שלו חצי ארוך כמו שהיה להמון גברים בשנות ב-70 וה-80, והלבוש שלו סטנדרטי ונטול שגעונות. יריית הפתיחה לקריירה המקצועית שלו נורתה רשמית עם אלבום הבכורה שיצא ב-1976 ונושא את שמו, אבל עוד לפני כן הוא היה מעורב בתעשיית המוזיקה אחרי שעבר ללוס אנג'לס ושכר דירה עם סטיבי ניקס ולינדזי בקינגהאם. רק שבעוד השניים האחרונים ייזכרו לעד כמי ששינו לחלוטין את להקת פליטווד מק (לטוב ולרע) וחתומים על אחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וורן בחר בדרך פחות פופולרית שאמנם זיכתה אותו בהערכת מוזיקאים כמו ג'קסון בראון ו"הבוס" אבל גם היתה הרבה פחות משתלמת מבחינה מסחרית.

אני חושב שוורן זיבון לא היה משנה שום דבר כדי להצליח יותר, וזו בדיוק הסיבה שבעיני הוא Underrated בגדול. היתה בו כנות נוגעת ללב שבאה לידי ביטוי על הבמה ומחוצה לה. אם תשאלו אנשים שחיים מוזיקה מה דעתם על המוזיקה היום, אני מניח שלצד המחמאות על ההתפתחות הגדולה תהיה גם ביקורת על כך שלעתים הנשמה הולכת לאיבוד. עניין קצת בעייתי כשלוקחים בחשבון שמוזיקה היא דבר רוחני שמכוון להשפיע על הנפש בכל מיני דרכים. את הפשטות והכנות של זיבון אפשר למצוא בראיון שנערך אצל דיויד לטרמן בתחילת שנות ה-2000 כשהתגלה אצלו סרטן. כתשובה ללטרמן ששאל אותו "האם כשאתה עם רגל בעולם הזה ורגל בעולם הבא יש דברים שאתה מבין על החיים שאני לא אצליח להבין?", זיבון ענה "למדתי ליהנות מכל סנדוויץ' ומכל ביס שאני אוכל".

בלי התפלספות מיותרת הוא קיפל תפיסת עולם למשפט בודד, כפי שהוא עשה שנים ארוכות כמוזיקאי. בימים בהם הכל נגיש ואין גבולות ברורים קל מאוד ללכת לאיבוד. הרבה יותר קשה להישאר עם רגליים על הקרקע, או כמו שאומר המשפט 'זה לא פשוט להיות פשוט'. לסיום אני מצרף את השיר Keep me in your heart for awhile, מין צוואה שהוא כתב לעצמו, מתוך אלבומו האחרון The wind. בקשה צנועה של איש צנוע שתמיד ישאר בלב.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0