הפוסטים הקטנים של שבוע אלבומי בכורה בפוסט אחד

להרבה מאיתנו יש פחד ואפילו רתיעה מפופ עכשווי. לימדו אותנו שהוא נחות, שהוא פונה לקהל מיינסטרימי ושהוא בעיקר לא אנחנו. ואולי אלה גם כל הבריטני והשאקירות של נעורינו שהשאירו צלקות ובאופן מוזר מעלות אצלנו היום גם רסיסי נוסטלגיה.
אבל אם לרגע נשים את כל זה בצד, נגלה שגם שם, בפופ של היום, קורים דברים מאוד טובים. כמו אלבום הבכורה של לורד הניו-זילנדית מהשנה שעברה. היא היתה רק בת 16 כשכתבה והקליטה את האלבום הזה, אבל כמו אצל הרבה אמנים מוכשרים, יש בו בגרות שכבר חיכתה להתפרץ.
טקסטים חכמים, הפקה מעודכנת שמאוד מושפעת מהאלטרנטיב פופ העולמי ואטיטוד נכון גורמים לאלבום הזה להשמע פשוט מעולה. בקיצור, פופ זו לא מילה גסה.
אחרי הוידאו תמצאו גם את ספרינגסטין(!) מחדש את לורד בהופעה חיה בטור שלו בניו זילנד והופך את זה לגמרי לשלו…


יובל: המרסדס יצאו מירושלים ונתנו לנו אלבום בכורה מלא אנרגיה, פאנק וסולן בלתי נשכח.
מהעטיפה ההזויה שלו, דרך התכנים הבוטים ועד לעוצמה והגרוב שנשפכים פה מכל כיוון האלבום הזה הוא אלבום בכורה בלתי נשכח, אבן דרך, אוצר מלוכלך שמזכיר לנו מי הם מלכי הראפ של ירושלים ושל כל המדינה.


אלבום הבכורה הכל כך מצופה של אסתר ראדה הוא ללא ספק אחד הדברים הכי יפים שיצאו כאן בשנים האחרונות. שילוב כמעט מושלם בין מסורת ושורשים להשפעות חובקות עולם ועד לכאן ועכשיו. בתוספת ארסנל מכובד של נגני על, הפקה מעודכנת וים של גרוב, זה בדיוק מה שהמוזיקה הישראלית צריכה עכשיו…


יובל: לאחר המון שנים עם הרכבי רוק רועשים ואנרגטיים זונח טום מורלו את החשמל, האפקטים והגיטרות הכבדות, תופס גיטרה קלאסית ומעניק לנו אלבום פולק עם שירי מחאה שיראו לנו צד אחר ומרגש של הרוקר יוצא rage against the machine ו-audioslave.
אלבום בכורה מינימליסטי ומדהים תחת השם the nightwatchman שמתחיל את המהפכה האישית, הגדולה והשקטה שלו ואני איתו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0