הפוסטים הקצרים של שבוע סופרגרופס בפוסט אחד ארוך

"מאנסטרס אוף פולק" היא מעין חלום רטוב של כל חובב אמריקנה ואינדי פולק. קונור אוברסט ומייק מוגיס מ-"ברייט אייז", ג'ים ג'יימס מ-"מיי מורנינג ג'אקט" ומ.וורד(שהוא גם חלק מ-'She & Him). הם חברו יחדיו לאלבום אחד(בינתיים) ונכון, זה לא אלבום מושלם, יש פה שירים יפהפיים וכאלה פחות בשלים, אבל הכשרון העצום של הארבעה ניכר בכל תו כאן. כמו שעשו CSNY כמה עשורים לפניהם, גם כאן כולם חולקים תפקידים ווקאליים ובטקסטים גם הם מתעסקים בטבע, באהבה, בדת ובתשוקה.
הנה משהו יפה יפה מתוך אותו אלבום לפתוח אתו את היום…

יובל: זה נשמע כמו הזיה אמיתית, ג'ון לנון מקבץ סביבו לקראת סוף שנות ה-60 הרכב חלומות להופעה חד פעמית בספיישל טלויזיוני מיוחד של מגזין הרולינג סטון והתוצאה הזויה ביותר.
על הגיטרות אריק קלפטון וקית' ריצ'ארדס, מיץ' מיטשל מהרכבו של הנדריקס על התופים, על הצרחות יוקו אונו ובשביל הכיף גם כינור צורמני משתתף בחגיגה.
הזוי? מטריד? מקסים? קשה להחליט אבל ללא ספק פיסת היסטוריה מרהיבה.
ג'ורג' האריסון היה אמור להיות בן 71 ממש היום. לצערנו הוא מת בטרם עת. מצד שני, הוא הספיק לעשות כל כך הרבה דברים נהדרים בקריירה שלו. מהחיפושיות דרך קריירת הסולו ופרוייקטים שונים, אחד מהם מתקשר בדיוק לשבוע שלנו על הספינה.
הרעיון להרכב "Traveling Wilburys" נולד במוחו של האריסון אחרי שסיים להקליט את "Cloud Nine" ורצה לעשות הפסקה לטובת פרוייקט עם חברים. בהתחלה הוא כלל את האריסון, רוי אורביסון וג'ף לין מ"תזמורת אור חשמל". אחרי שהם שכנעו את בוב דילן, הצטרף גם טום פטי, אבל ממש במקרה. זה היה אחרי שהאריסון שכח את הגיטרה שלו אצל פטי והאחרון התלווה אליו חזרה לאולפן והצטרף לג'אם.
אחרי שהם הקליטו את הסינגל הראשון ביחד, חברת התקליטים הבינה שיכול להיות שהם מצאו זהב ודחפו את החברים להקליט אלבום שלם. ואז עוד אחד. והשאר הסטוריה.
אבל זה השיר איתו הכל התחיל…
ראפר משיקגו, כותב מבצע לבן מדטרויט ומפיק יוצר ארטי ממושקף מניו-יורק נכנסים לאולפן. לא, זו לא התחלה של בדיחה, אלא אחד הסופרגרופס הכי מעניינים הפועלים היום.
הראפר סרנגטי, סופיאן סטיבנס מיודענו וסאן לוקס שממש לא מזמן נתן פה הופעה אדירה ונדירה התבקשו ליצור כמה קטעים לפתיחה של תערוכה ב"וולקר ארט סנטר" במיניאפוליס. הם נכנסו לאולפן והקליטו אי.פי קצר תחת השם s/s/s.סטיבנס אומר שבעקבות הרעיונות המטורפים שהמשיכו לעלות בסשנים האלה, הם החליטו להקליט אלבום שלם שיצא ממש בקרוב. את השם הם החליפו כי הוא נשמע נאצי להרבה אנשים(עדיין מותר לכתוב את המילה נאצי?) ובמקומו חיפשו שם אחר עם שלוש S. בסוף הם נסגרו על Sysyphus, האל מהמיתולוגיה היוונית שנגזר עליו להעלות אבן במעלה ההר, לראות אותה מתגלגלת מטה ואז לחזור על הפעולה לנצח.
סטיבנס אומר שזה מאוד מתאים למצב הקיומי שלנו, למאבק האנושי הבלתי נגמר וגם למוזיקה שהם יוצרים.
הנה הסינגל הראשון והמצויין מתוכו…

שי: היום הלך לעולמו נגן הפלמנקו פאקו דה לוסיה, בגיל 66. דה לוסיה, נגן גיטרה וירטואוז בלשון המעטה, אחראי על הבאת הפלמנקו אל אולמות הקונצרטים ושינוי אופיו ממוסיקת ליווי לריקוד חושני ושירה בוכיה וריגשית, ליצירה עצמאית שניצבת בקדמת הבמה. היכולות הטכניות שהציג בנגינתו הפנמונלית מייצגת גם היום את הפיסגה אליה שואפים להגיע מיטב נגני הפלמנקו.ואם בשבוע זה אנו עוסקים בסופר-גרופ, הרי שאין מן הנמנע לציין את הערב הקסום בסן-פרנסיסקו בו שיתף פעולה יחד עם ג׳ון מקלפלין ואל דה-מיולה. השילוב בין שלושת הגיטריסטים, אשר לא נתמכו ע״י להקת ליווי, הביא לאחד ממפגשי הגיטרה הבלתי נשכחים ותועד על אלבום שנחשב לבין אלבומי הגיטרה הטובים בהסטוריה.
(R.I.P Paco De Lucia (1947-2014

זו יכולה להיות התחלה מאוד מעניינת לשלד של סופרגרופ חדש. בינתיים, ג'ימי פלון(מי שעכשיו החליף את ג'יי לנו בתכנית הלילה אחרי 22 שנה) נותן לנו פרומו לאיך יכלו להשמע ניל יאנג וברוס ספרינגסטין יחד.

המונח סופר-גרופ איננו נפוץ בג'אז. איכשהו המושג הזה מתמסמס כשעל כל אלבום מוצגים לראווה הנגנים המופיעים בו. כלומר – הרבה יותר חשוב מי מנגן מאשר מה מנגן. בהיעדר הרכבים קבועים (כמעט) עד תחילת שנות השבעים, כל אלבום ויצירה חדשה הינם מפגש של נגני-על אלה או אחרים שיוצרים כימיה שונה ייחודית לאותה ההקלטה. כך שלא ממש קיימת הנקודה שבה אפשר להצביע על חיבור מסוים בין נגני ג'אז ולהגדיר אותו בתור סופר-גרופ בולט ויוצא דופן.חוץ ממקרה אחד לפי דעתי: אין משהו יותר הגיוני ומתבקש מהחמישייה שהופיעה במייסי הול ב15 במאי, 1953. המפגש החד פעמי הזה בין הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר, החצוצרן דיזי גילספי, הפסנתרן באד פאוול, הבסיסט צ'ארלס מינגוס והמתופף מקס ראוץ', חמישה נגנים, מלחינים ומבצעים עילאיים שבין היתר מהווים את יסודות הז'אנר, נשאר בגדר אחת הפסגות של הג'אז. ולמרות ההקלטה הלא איכותית, הערב ההוא משתחל בקלות לפנתאון הסופר-גרופס.
הקטע הבא נקרא SALT PEANUTS והולחן ע"י גילספי ב-1942 ונכתב בהשראת מוכרי הבוטנים המלוחים במגרשי הבייסבול.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0