מורדי על סופרסשן של סופרגרופ

מורדי: בתקופה בה הוקלט Super session עולם המוזיקה חווה מספר שינויים דרמטיים, כשבראשם נמצא אורכו של שיר סטנדרטי. אם עד שנת 1968 בערך (הזמן בו הוקלט ויצא האלבום) שיר ממוצע ארך כ-3 דקות, פתאום הביטלס שברו לכיוון פסיכדלי והזייתי יותר ומתחו במידה מסוימת את גבולות המיינסטרים הצר. גם הופעתן של להקות חדשות כמו הגרייטפול דד, או פינק פלויד בצידו השני של האוקיינוס עזרו לפתוח את הראש לזן אחר של מוזיקה: משוחררת מקיבעון, נוטה להרפתקנות והרבה יותר נועזת. אל קופר, מייק בלומפילד וסטפן סטילס, אנשים שהספיקו לעבור דבר או שניים בחיים, ידעו בדיוק איך לנצל את הפרצה בהלך הרוח של הקהל.

Bloomfield Stills

אל שיתוף הפעולה המיוחד בניהם הם הגיעו אחרי שכבר הותירו חותם לא קטן בתעשייה. בלומפילד היה שותף בכיר בחבורת הבלוז הגדולה של מפוחיסט העל פול באטרפילד, ונטל חלק גם ב-Electric Flag. סטפן סטילס, כחלק מוביל מהבאפלו ספרינגפילד, יצר יחד עם ניל יאנג את אחד האלבומים הגדולים של הפולק-רוק בשנות ה-60, ואל קופר סיפק להיט שייזכר לעד עם דם יזע ודמעות, ובנוסף לזה היה חלק מה-Blues project.

חברי ההרכב הביאו איתם את המטען האישי שלהם, שנשען בעיקר על מוזיקת שורשים אמריקאית כמו בלוז, קאנטרי, פולק ואפילו סול, ומינפו את המפגש המיוחד בניהם למה שלימים ייחשב בעיני רבים כבלוז הלבן הכי טוב בהסטוריה. בסשן ההקלטות הם ביצעו חומרים מקוריים לצד שירים של גדולי הדור דוגמת בוב דילן, קרטיס מייפליד ודונובן. אבל, וזה חייב להיאמר לזכותם, השירים שזכו מצידם לגרסת כיסוי עברו שדרוג רציני. הקאברים נעשו בטוב טעם יוצא דופן כך שלתוכם נוצק תוכן חדש של גיטרות מייללות וג'אמים ארוכים ומלאי נשמה. Super session, כשמו כן הוא, פשוט סשן-על. נגני-על, בלוז עילאי ונשמה בכמות בלתי נדלית.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0