שי על מוזיקה נצחית משנת 1975

שי: ג'ון אברקומבי נחשב לבין הגיטריסטים החשובים בג'אז עוד משנות השבעים והינו בין המוסיקאים שבנו את הסאונד היחודי של הלייבל ECM. מי שהכי משך אותו לנגינת גיטרה בצעירותו היה צ'אק ברי, אותו ניסה אברקומבי לחקות בנגינתו. כשגדל והבין שיש לו את זה, נרשם ללימודים במכללת ברקלי המפורסמת שם למד ג'אז. כניסתו לעולם המוסיקה של הגדולים לאחר סיום לימודיו הייתה בתזמון הנכון, תחילת שנות השבעים בהם טושטשו הגבולות בין הסגנונות השונים והתהוותה הלגיטימציה לבצע התכה בין הז'אנרים. כך התאפשר לג'ון לשלב את ההשפעות הרוקיות שלו לצד הג'אזיות. לחבר בין הנדריקס ומונטגומרי. שנת 1975 הייתה שנה מאד משמעותית בקריירה המתפתחת שלו שנמשכת עוד היום, באותה שנה הוציא שני אלבומים.

הראשון מביניהם הוא אלבום של הטריו שנקרא GATEWAY בו חוברים אל ג'ון הבסיסט דייב הולנד והמתופף ג'ק דז'ונט. עוד מהקטע הראשון ניתן לשמוע שיש כאן משהו שקצת קשה להגדיר אותו. ניחוח אמריקנה עולה מבין מיתרי הבס של הולנד והגרוב מזכיר מעט את RAMBLIN של אורנט קולמן, אז נכנס אברקומבי עם רוח נעורים באצבעותיו וגיטרה מעט מלוכלכת, טורף את הצלילים ומענטז עם המנגינה הקלילה שספק אם הוצגה בכלל בתחילת הקטע.

השילוב בין שלושת הנגנים היה מוצלח והוביל לעוד מספר אלבומים משותפים תחת השם GATEWAY ולעוד הרבה שיתופי פעולה בניהם. באלבומו הבא של אברקומבי שיצא מספר חודשים אחרי זה ונקרא TIMELESS, שמו כבר הופיע בראש העטיפה והוא הוצג כמוביל של הטריו החדש. שוב יש לנו את דז'ונט על התופים והפעם במקום הולנד על הבס, יש לנו את יאן האמר על האורגן. הרעיון של אברקומבי היה להגשים את יצירתו בהרכב שדמה להרכבים דומים מתחילת שנות השישים של גיטרה-אורגן-תופים כמו אלו שהובילו גרנט גרין או ג'ימי סמית. אין ספק שהאורגן נותן אופי אחר לכל הסיפור והאמר לחלוטין מושך את ההרכב לכיוון פיוז'ן חשמלי ואפילו למקומות שמזכירים את הרוק המתקדם של בריטניה מתחילת אותו עשור.

ככל שמתקדמים במעלה העשור המרתק הזה, מגלים שבשנות השבעים ההגדרות כבר לא משנות ויצירה אומנותית אמיתית לא יכולה להבנות סביב חוקיות של ז'אנר. אברקומבי כמו הגדולים ביותר נכנס אל האולפן בלי ידיעה מוחלטת מה הוא רוצה לעשות ובמיוחד בלי החלטה ברורה לאיזה מדף בחנות התקליטים הוא מכוון. אולי זו הדרך הנכונה ליצור משהו שיהיה נטול זמן וללא תוקף.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0