יובל על ילדות מהאגדות…

יובל: קשה לזכור חוויות ילדות במלואן, זה תמיד עם חורים, בעיקר זוכרים את רוח הדברים ואת ההרגשה שלנו בתוך החוויה המחוררת.

מדי פעם עולות לי תמונות ילדות בראש, בקרים בהם עבדתי על הורי שאני חולה כדי להישאר בבית, גני הילדים שהייתי בהם עם ארגזי החול וארוחות העשר בתיק של מיקי מאוס, השכונה הישנה עם כל החברים מתחת לבניין אחרי הצהרים, תחילת הלימודים בכתה א', ההתרגשות השנתית מהפסטיגל, כל אלה הן פחות או יותר תמונות מעורפלות אבל מה שאני זוכר בבירור צלול אלה הם סרטי דיסני, העולם האולטימטיבי לילדים.

אני מאוד מקווה שאם אתם קוראים את השורות האלה ממלאת אתכם תחושת בית חם בלב ואתם אומרים לעצמכם "נכוווווון, דיסני זה הכי ילדות" כי איך שקיבלתי את הנושא השבועי היה לי ברור על מה אכתוב.

מלבד היותם סרטים מעולים מה שנשאר בראש עד היום, אלו השירים המדהימים שהיו משולבים בתוכם שנכתבו ע"י מוזיקאים מדהימים והפכו את ילדותי למלאת אושר, רגש ודמיון.

היו כאלה מצחיקים –

היו כאלה מרגשים –

היו כאלה מפחידים –

היו כאלה שמחים –

היו כאלה מרקידים –

היו כאלה ממכרים –

ויש עוד המון כמו שאתם יודעים, שירים שעד היום מזכירים לי את ילדותי בצורה הכי יפה שיכולה להיות, הכל נמצא שם בתוך הצלילים האלה שישר זורקים אותך לגיל של שוקו חם, שמיכה, אמא שמדי פעם מגיחה לסלון לראות שהכל בסדר ורואה אותך מתגלגל מצחוק.

אין בי שום ספק איזה שירים ילדיי ישמעו, אני בטוח שגם הם יחיו עם תורת ההקונא מטאטא, הכי ירצו בעולם חבר כמו ג'יני או בלו הדוב, וגם הם יקראו לילדיהם גורי אדם.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0