עמית שולמן מ-Sunk לוקח אלבום לאי בודד

Sunk היא להקת רוק אלקטרוני מירושלים שפועלת כשלוש וחצי שנים. בקיץ 2013 שיחררו את אלבום הבכורה שלהם Breaking Patterns וכיום עובדים על אלבומם השני. אנחנו מאוד אוהבים את הסאונד המעניין והטוב שלהם והזמנו את עמית שולמן מההרכב לכתוב לנו על האלבום אותו הוא היה לוקח לאי בודד.
ברביעי לינואר הם מופיעים אקוסטית בירושלים ופרטים אתם יכולים למצוא כאן:

https://www.facebook.com/pages/Sunk/123917534342102

בתחתית הפוסט תמצאו גם את המוזיקה המצויינת שלהם…

a

עמית:

אני אתחיל ואגיד, כמו שאמרו לפני, שלבחור אלבום אחד זו לא משימה פשוטה!

מסביבי כל מיני טיוטות על OK Computer ו- Hail To The Thief של Radiohead שמדברות על כמה הלהקה והאלבומים שלה מעולים, אבל לבחור אלבום אחד שלהם זה לירות לעצמי ברגל.
לך תסביר שהיית לוקח את OK Computer למרות שיש אלבומים אחרים שלהם שאתה אוהב יותר…

אז הלכתי לכיוון אחר, מכיוון שלבחור באלבום אחד זה לא דבר ריאלי. נקרא לזה אלבום שאתם צריכים לשמוע:

(Sackcloth 'n Ashes (16 Horsepower

יש להם כמה אלבומים שאני מאוד אוהב וסביר להניח שיהיו קצת יותר "קלים" למי שלא מכיר את הלהקה, למרות שאני הכרתי אותם דרך האלבום הזה והיה לי דווקא קל מאוד 🙂
אלבום טוב, כזה שתיקח איתך לאי בודד, הוא אלבום שמהתו הראשון (או במקרה הזה – התפקיד תופים שפותח את האלבום) אתה יודע שתאהב, כנראה, את שאר האלבום.

אני לא אשכח את ההרגשה הזו כששמעתי את הלהקה, והאלבום, בפעם הראשונה – איך לא הכרתי את זה קודם???
להקשיב לאלבום הזה בפרט, וללהקה בכלל, בפעם הראשונה זו סערה שלא ציפיתי לה-
האלבום נפתח עם תפקיד תופים כבד עם סאונד שמן ומעניין שרומז לך בעדינות שהמלחמה בפתח.
אחרי 10 שניות נכנסת הגיטרה של דייויד יוג'ין אדוארדס, סולן וגיטריסט הלהקה.
פה כבר הבנתי שמדובר במשהו מיוחד ושונה מאוד מדברים אחרים שהכרתי.
כשהם הגיעו לארץ, בתור Woven Hand, קלטתי בפעם הראשונה שליד הבן אדם יש סטנד של משהו כמו 5 גיטרות – כולן Gretsch! איך אפשר שלא לאהוב אותו?
מהר מאוד הבנתי שהוא מכוון את הגיטרה שלו כמו בנג'ו, עם שינוי מינורי (משחק מילים משעשע – open G Minor אם זה מעניין מישהו..). תוסיפו את הסלייד לכל זה וקיבלתם סאונד גיטרה שלא יעזוב אתכם בלילות.

שלושים שניות אחרי פתיחת האלבום, דיוויד יוג'ין פותח את הפה שלו.
נדרשו לי הרבה יותר מזה בשביל להחזיר את הלסת למקום.
אני יכול לדבר הרבה על כמה מיוחדת השירה שלו או הקול שלו, אבל מה שהכי תפס אותי זו הכנות. יש הרבה אמת בבן אדם הזה. בימים קצת יותר קשים אני יושב לראות את The Preacher – דוקו על דיוויד יוג'ין אדוארדס שבא להראות פחות או יותר מי זה.
אני רק אגיד את זה ככה – לא שמעתי על הרבה אנשים שמושפעים ממוזיקה מונגולית מסורתית. אני לא יכול להגיד מה בדיוק בסרט הזה גורם לי להרגיש כל כך טוב, אבל ניסיתי את זה על אחרים, גם כאלה שלא מכירים אותו או את הלהקה – מסתבר שזה עובד. תנסו את החלק הראשון (פחות מעשר דקות) בעצמכם ואולי תוכלו להסביר לי, או לפחות תגידו אם אתם מרגישים את אותו הדבר:

כשפגשתי את שי מקולומבוס בהופעה של Woven Hand, שאלתי אותו איך זה יכול להיות שרק חמישים אנשים מגיעים להופעה כזו?
התשובה שלו היתה הדבר הכי נכון שאפשר להגיד על הלהקה-
אומנם רק 50 אנשים, אבל בשבילם זו כנסייה.
יש הרבה הגיון במה שהוא אמר.

הנה השיר שפותח את האלבום – מוזמנים להצטרף לכנסייה!

הנה סינגל מתוך האלבום של Sunk:

ולינק לאלבום כולו:

http://sunk.bandcamp.com/

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0