צביקה פורס כותב מהאי הבודד

צביקה פורס הוא ללא ספק כוח עולה באינדי הישראלי עם הגישה הקברטית והסאונד המאוד ייחודי שלו.
ביום חמישי הוא מגיע לאוזן-בר להופעה חשמלית מיוחדת מלאת עוצמה עם ההרכב החדש המלווה אותו בהופעות האחרונות, הפעם הוא גם יארח את עמית ארז.

הנה האיוונט:

https://www.facebook.com/events/548121095284582/

עכשיו הוא גם כותב לקולומבוס על האלבום אותו היה לוקח איתו לאי בודד…

צביקה פורס:

אני לא בן אדם נוסטלגי, אני משתעמם מהר ותמיד אוהב ששומעים את התקופה והטכנולגיה במוזיקה שאני שומע. שהיא תמיד UP TO DATE. כן, גם אצלי בארון יש מלא דיסקים שאני מעריץ, ששמעתי אינספור פעמים, שהשפיעו ועיצבו את דמותי וסגנוני המוזיקלי ושלעולם לא אשכח אותם! אך לא תשמעו אותי חוזר אליהם ושומע שוב ושוב את אותן קלאסיקות בהתלהבות ראשונית כמו שאני רואה שהמון אנשים מסביבי עושים. ברור שזה קורה לפעמים אבל עם השנים זה הופך ליותר ויותר נדיר. לכן, זה בלתי נמנע שהדיסק שאבחר לקחת איתי לאי בודד חייב להיות דיסק שיצא והלהיב אותי לאחרונה. הדיסק הזה הוא Reflektor של Arcade Fire.

אני חושב שהצלחתי לגלות את סוד הקסם וההצלחה שלהם. הם פשוט עושים מוזיקה שמשלבת את כל מה שאנשים אוהבים. יש שם גם זמרת וגם זמר, פולק, רוק, כלי קשת, מקצבים הימנוניים, יש שם נגיעות אלקטרוניות עכשוויות, אפשר לרקוד עם זה, אפשר להתרגש מזה. זה שמח ועצוב ביחד. מה צריך יותר מזה?
הייתי שותה מיץ קוקוס ומדליק מדורה בכיף עם HERE COMES THE NIGHT TIME, יוצא לצייד ומשחק אותה שודד פיראטי עם REFLEKTOR, רוקד כמו זומבי לאור הירח עם WE EXIST וכשהייתי ממש נשבר, מתגעגע הביתה וחושב שזהו, הכל נגמר הייתי עוצם עיניים ומתמוגג מ- IT’S NEVER OVER.

הרבה אנשים לא הצליחו להתחבר לאלבום הזה שלהם וזה עוד יותר הדליק אותי. אני חושב שחוץ מאלבום הבכורה המופתי FUNERAL זה האלבום הכי שלם ומלא שלהם. כל השירים מתחברים אחד לשני (בניגוד לשאר האלבומים שתמיד הרגישו לי כמו בלאגן – אמנם בלאגן מעולה אבל עדיין בלאגן), ההפקה מתלבשת בול והקונספט המוזיקלי (לאו דווקא המילולי והרעיוני) פשוט נפלא בעיניי: דיסקו, ירח מלא, להקת ברים אפלולית, תופים קובנים, צרפתית שנזרקת מדי פעם לאוויר, רוקנרול של פעם עם נגיעות של עכשיו. הביס המושלם.

והנה משהו של צביקה פורס:

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0