עמיר לב בדרך לאי בודד

סוגרים את הערב השני שלנו בשבוע המוזיקאים על האי הבודד של קולומבוס עם אחד המוזיקאים ומספרי הסיפורים הכי טובים שיש לנו כאן, עמיר לב.

עוד הצצה קטנה לנפשו של מוזיקאי אהוב…

עמיר לב

וזה מה שהיה לו להגיד לכם:

לא יודע מה הסיפור הזה על אי בודד או את מי אתה הכי אוהב, אבל אני מאוד מחובר לאלבום
"Floor show" של Baxter dury.
יש משהו מרגש ולא גמור באלבום הזה, שנים מאז שהוא יצא, אני מוצא את עצמי מתגעגע אליו, מחפש אותו או קונה אותו שוב ושוב ושומע אותו לתקופות ארוכות.
בקסטר דיורי בא מהזבל. הוא אנגלי מהשכונה עם ילדות של שכונה, אבא שבא והולך, אמא קשת יום שמיים אפורים סיגריות ובירה. מגיל צעיר בחבורות שנשענות על קירות אפורים. בכל השירים באלבום גם בשירי האהבה יש את הליווי של הריקנות שבחיין
זאת שכאשר היא מכה בך אין לך לאן לברוח.

גיטרות אנגליות הכי יפות ולא צפויות וסאונד של תחנת רכבת תחתית mind the gap.
ובעולם שלנו או יותר נכון בעולמי בקסטר דיורי עוזר לי להקל את הבדידות הזו של העולם החדש. מלא כנות עצב ושימחה במינון של החיים, שירים כמו ליסה וקוקאין מאן לוקחים אותי ישר למקום מעבר לשפה מעבר לאנגליה.
לא הייתי יכול כנראה לשמוע כלום על אי בודד, אבל אני מרגיש על האי שאני שומע את האלבום הזה ובשבילי זה לא מעט.

והנה שיר של עמיר שהוא בחר שתשמעו:

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0