Keith Richards, Rolling Stones, בלוז רוק, ערן, קית' ריצ'ארדס, רולינג סטונס, רוק בריטי, שבוע מחורעים

ערן: מבחינה מוזיקלית הוא רחוק מלהיות "מג'נון": הוא נחשב לגיטריסט הקצב הגדול בהיסטוריה של הרוק ולאחד מכותבי השירים הפורים והמוצלחים בתולדות הסגנון; הוא ממוקם רביעי ברשימת הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים של המגזין "רולינג סטון"; ומאחוריו מעל 50 שנות קריירה יציבות מאוד באופן יחסי. וכל אלו הם רק חלק קטן מרשימת הישגים נדירה.

אלא שבחייו הפרטיים קית' ריצ'רדס הוא דבר אחר לגמרי: נרקומן מועד, שיכור מתמיד, למוד מעצרים משטרתיים מחד ומשולשים רומנטיים דרמטיים מאידך, שהיה על סף מוות יותר מפעם אחת והתאשפז בסוגים שונים של בתי חולים. אבל איכשהו, ריצ'רדס עדיין נמצא איתנו – מלחין ומנגן את הריפים הפשוטים והיפים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כך לדוגמה, ב-2002 הודה ריצ'רדס שהסניף את האפר של גופת אביו. כי ככה זה אצל ריצ'רדס: אם אפשר לדחוף את זה לאף/לווריד, תביאו את זה. דוגמה נוספת היא דחיית סיבוב הופעות של הסטונס ב-2006, לאחר שבחופשה באי פיג'י הוא נפל מעץ קוקוס עליו טיפס. אגב, בעת האירוע הוא היה בן 63.

מוזיקלית, על פי רוב התמקד ריצ'רדס בנגינת גיטרה – הדבר שהוא עושה יותר טוב ממרבית בני האנוש. אלא שמדי פעם – לרוב למשך לא יותר משיר אחד בכל אלבום – הוא זינק אל קדמת הבמה ולקח את המיקרופון לידיים. התוצאות, בניגוד לתדמית המחורעת מחוץ לבמה, הן עדינות, מדויקות ומרשימות. הנה הוא בביצוע מאוחר ל-You Got the Silver מהאלבום הקלאסי Let it Bleed מ-1969.
לילה טוב מקולומבוס…

פוסט הבא

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0