2003, Allman Brothers, The Allman Brothers Band, אלמן בראדרז, בלוז, בלוז רוק, ערן, רוק דרומי, שבוע ביג בנדס בקולומבוס, שישי ובלוז

ערן: "כשדוויין אולמן ודיקי בטס ניגנו ביחד, זה היה פשוט מפחיד. אתה מדבר כאן על שני אנשים בעלי אצבעות קלות כנוצה". כה אמר טום דאוד, שהיה זה שהפיק את מה שנחשב לתצוגת התכלית המושלמת של יכולותיו של הרוק האמריקאי של ראשית שנות ה-70 – האלבום "האחים אולמן בהופעה חיה בפילמור מזרח".

את הדברים הללו כתב דאוד ב-liner notes של הוצאת הדלוקס של האלבום, בשנת 2003. מכיוון שהלהקה הפסידה גיטריסט לאלוהי הכביש המהיר (אולמן הבכור), גיטריסט אחר לאלוהי האלכוהול והסמים (בטס), ואת הבסיסט שלה גם כן בתאונת אופנוע (ברי אוקלי), ובגלל שגם יתר חברי הלהקה לא היו בדיוק התגלמות ה"סאחיות" והיציבות, יש סיכוי טוב שדאוד הוא אכן האדם המתאים ביותר להביט "מבחוץ" על מה שהלהקה הייתה מסוגלת לעשות באותם ימים. בעוד שהאלבום המקורי הורכב משבעה קטעים בלבד שנחתכו מתוך 4 הופעות ושעות רבות של מוזיקה, הבינו בלהקה שכזה פלא אפשר ורצוי לשפר ולהרחיב – והוציאו גרסה נוספת, כפולה, שכוללת 13 קטעים ומעל שעתיים של מוזיקה לא פחות ממופלאה.

למרות שלכאורה האולמנים בתקופה הזו היו להקת בלוז-רוק סטנדרטית, למעשה מדובר היה בקולקטיב מוזיקלי לכל דבר: להקה שיש בה שני גיטריסטים עם אצבעות קלות כנוצה (אולמן ובטס), שני מתופפים (ג'יימו ובוץ' טראקס), בסיסט (ברי אוקלי שנפטר רק כמה חודשים מאוחר יותר), את גרג אולמן הזמר והקלידן ואת הפסנתרן המחונן צ'אק ליבל. בשיר המצורף, שניתן לשמוע רק בגרסת הדלוקס המורחבת, מצטרף לקולקטיב עוד גיטריסט לא פראייר בכלל, אדם די מג'נון שכבר הספיק להוכיח את עצמו אצל פול באטרפילד בשנות השישים – אלווין בישופ. הנה בישופ, שבא להתארח לשיר אחד בהופעת האחים בפילמור, מתוודה בפומבי על חיבתו הרבה לטיפה המרה – כשכל הלהקה מלווה אותו בצורה מופתית. נא להקדיש קשב רב לנגינת הסלייד של האח הבכור לבית משפחת אולמן.
שבת שלום וחנוכה שמח מקולומבוס…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0