Tatran, אורחים כותבים, אינדי ישראלי, טטרן, ישראלי, עינבר, פיוז'ן, שבוע אינסטרומנטלי בקולומבוס

כבר כמה זמן שעינבר מספרת לי על להקה אינסטרומנטלית צעירה ומבטיחה במחוזותינו העונה לשם Tatran , אז כשהשבוע הנוכחי הגיע, אמרתי לה שכדאי שהיא כבר תכתוב עליהם כמה מילים…
עינבר: הפעם הראשונה הייתה סרטון יוטיוב מפסטיבל יערות מנשה. אוזניי התקשו להפנים. הן אלה שגרמו לי להבטיח לפקוד את ההופעה הבאה. וכך היה.
במועדון "האיזור" בתל אביב, הייתה צפיית הבכורה שלי (מתוך רבות לבוא) בשלושת המופלאים.
טטרן, שלישיה ישראלית ששומרת את מילותיה לעצמה, מצליחה לגרום לי לתחושות שהרבה זמן לא הרגשתי.
כבר מספר לא מבוטל של דמעות הצטברו בעיניי במהלך ההופעות שפקדתי, יחד עם מיני צלילים של השתאות שבוקעים מפי ומהפיות הסובבים אותי.
מרגש. כל פעם מחדש.
לא יכול להיות שהם מצליחים להבין את התחושות שהם מעוררים אצל הצופים. סינכרון פשוט פנומנלי, בלי מילים, כל צליל נופל במקומו וההתפעלות משתלטת.

רבות נתבקשתי לקטלג את הסגנון, ואני עדיין לא מצליחה.
בסוף השבוע האחרון הופיעו החברים במסגרת ה-International Music Showcase Festival, מעין תצוגת ראווה של הרכבי ג'אז ומוזיקת עולם מישראל. בסוף ההופעה המשובחת ביותר, נשאלו בעוקצנות ע"י כתבת מחו"ל איך הם משייכים את עצמם לג'אז או למוזיקת עולם. את התשובה קיבלה מתמוז דקל, הגיטריסט המחונן של ההרכב (שכמעט ולא עומד על שתי רגליים כל ההופעה, יש הרבה פדאלים לשלוט עליהם), באומרו – "We're from the world". כמובן שהוא זכה לשאגות התלהבות וכפיים מאיתנו בקהל, אבל אני באמת מאמינה שזו ההגדרה הקולעת ביותר. אילו ל-Camel היה Mirage ב2013, זה היה זה.
המתופף דן מאיו מציג יכולות שלא יאמנו – טכניקה, סטייל וגרוב, שרק מועצמות מהנוכחות של אופיר בנימינוב, הבסיסט ולרוב הדובר של השלישיה.
אף פעם לא תשמעו אותם אומרים יותר מכמה מילים במהלך ההופעה, וקשה לי להאמין שהתהילה, שללא ספק תבוא, תעלה להם לראש.
הדיסק הראשון, אגב, ממשמש ובא…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0