Homeשבוע אינסטרומנטלי בקולומבוס

Freddie King, בלוז, ערן, פרדי קינג, שבוע אינסטרומנטלי בקולומבוס

בדרך כלל את השבועות בקולומבוס פותח לנו תומר. היום, עקב השתלטות עוינת, נבצר ממנו לכתוב. ערן פה, הוא הביא איתו בלוז וכדאי שתקשיבו למה שיש לו להגיד…
ערן:
"המוזיקה הזאת נוגעת במשהו אוניברסלי. הרי אף אחד לא עובר את החיים האלה בלי לחוות אושר וכאב, ניצחון וצער. הבלוז תופס את כל אלה, לפעמים באמצעות משפט או תו אחד".

למרות שלהגדיר סגנונות מוזיקליים זו משימה קשה, אם לא חסרת תוחלת, את המילים היפות האלה, שתופסות באופן מרשים את המהות של הדבר הזה שנקרא בלוז, לא אמר מוזיקולוג מלומד שחקר סגנונות מוזיקליים במשך עשרות שנים. הוא גם לא סוציולוג מומחה, ואפילו לא מוזיקאי בלוז משופשף שמצא זמן לרפלקציה. האמת היא שאמר אותן לא אחר מאשר ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית.

אובמה אמר, ולא ידע כמה צדק. היופי האמיתי בבלוז טמון, כך נדמה, ביכולת שלו להשתמש במעט מאוד, כדי לומר הרבה מאוד. הבלוז הוא מוזיקה של מילים, לפני הכל. מילים שמתארות בצורה ישירה מאוד, כמו שאובמה אמר, צער ואושר, ניצחון ותבוסה. אבל באותו זמן יש בבלוז גם את המרכיב החמקמק הזה שמאפיין קטע אינסטרומנטלי טוב באמת: הוא מאפשר לך להרגיש את כלי הנגינה מדבר אליך, כאילו רוצה להגיד לך משהו. זה אף פעם לא משהו מוחשי או משהו שאפשר לתרגם למילים. אבל כשהרגעים האלו קורים, קשה להשתחרר מהתחושה שיש שם משהו שמחכה שיפענחו אותו…

לא חסרים קטעי בלוז אינסטרומנטליים מסקרנים שיצאו לאורך השנים, ולפחות על חלקם נדבר כאן השבוע. אחד המפורסמים והטובים שבהם הוא "סן חוזה" (San Ho-Zay), קטע שזכה ללא מעט גרסאות לאורך השנים, אבל שייך במקור לפרדי קינג – אחד משלושת ה"קינגים" של הבלוז וככל הנראה המרגש ביותר ביניהם. זהו קטע גיטרה חשמלית, עם הצליל המחוספס והמסולסל המאוד אופייני למלך פרדי. אני לא יודע מה בדיוק הוא רוצה לומר לי כשהוא מנגן את זה, אבל אני יודע שיש שם משהו. אולי עוד כמה שמיעות אני אצליח להבין מה…

 

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0