שבוע אי בודד

ממשיכים בשבוע האי בודד שלנו עם שי ועם הגיטריסט שהוא היה רוצה כשכן בבונגלו ליד…
שי:
לפני כשבוע וחצי, כשעוד היינו בשבוע גיטרה, מצאתי את ההזדמנות לכתוב על אחד האמנים והיוצרים האהובים עלי ביותר, ביל פריזל. מערכת היחסים שלי עם מר פריזל התחזקהמאד לאחר הופעתו בפסטיבל ישראל שנת 2007 בירושלים. אני מאמין שכל מי שנכח באותו הערב באולם התיאטרון הנרי קראון, יצא משם אסיר תודה ונפעם. חייב אני להודות שעד עצם היום הזה נזכרים מדי פעם חבריי ואני, בשעתיים הקסומות ההן, בהן זכינו להאזין ולצפות בהופעה חד פעמית ובלתי נשכחת. מאותו ערב, מר פריזל נמצא איתי בכל מקום ,על נגן ה-mp3 או בזימזומי השעמום שלי. לכן אין זה מן הנמנע שהוא יהיה איתי גם על האי הבודד שלנו.

מר פריזל התברך ביכולות נגינה מופלאות על הגיטרה, כאשר במהלך השנים הוא עיצב צליל ייחודי ואופי נגינה שאין שני לו. אותי מרתק לא פחות כשרון ההלחנה שלו והיכולת לעבד, לתזמר או למעשה לספר סיפור דרך צלילים. אין לו הרכב קבוע שמלווה אותו. בכל אלבום הוא יוצר שילוב חדש של כלים ונגנים, הרכבים שכוללים מחלקת קצב או לא, שנעים סביב כלי קשת או כלי נשיפה או חיבור ביניהם ובכל אחד מההרכבים האלה, מוצא פריזל את הדרך הטובה ביותר להוציא את הצלילים הנכונים והיפים ביותר שרק אפשר לבקש. אהבתו לאמנות פורצת את גבולות המוסיקה ומקיפה תחומים רבים בעולם היצירה, אם זה צילום סטילס כמו באלבומו DISFARMER מ-2009 , אותו הוא הקדיש לצלם מייק דיספרמר, או הרכבו 858 שהוקם לצורך מתן פרשנות מוסיקלית לסדרת הציורים 858 של האמן ג'רארד ריכטר. הוא מרבה לקחת חלק בהלחנת פסקולי סרטים, בעיקר אילמים כמו סרטי באסטר קיטון, או לנגן בצורה חיה על רקע הסרט הדוקומנטרי THE GREAT FLOOD שמספר על ההצפה הגדולה של נהר המיסיסיפי בשנות העשרים, אירוע שבסופו של דבר שינה את פני התרבות האמריקאית. בכל אחד מהז'אנרים, מחפש פריזל את הסיפור, את העלילה הפתלתלה שמרתקת וסוחפת אותך לתוכה.


"קוורטט" הוא אלבומו משנת 1996, בו הוא יצר את אחד מההרכבים היותר מוזרים אך מרתקים שיצא לי להיתקל בהם. חיבור יוצא דופן בין גיטרה, ויולה, חצוצרה וטרומבון. זה מה שיש לנו באלבום הזה. ועם זאת המוסיקה עשירה מגוונת(עם קצת עזרה של הכפלות) מהר מאד מתרגלת האוזן לגוון הקאמרי של האלבום, וזאת בזכות היכולת של כל נגן לתפוס את מקומו ולמלא את תפקידו בסיפור. כל הקטעים באלבום הם פרי עטו של מר פריזל, רובם הולחנו כפסקול לסדרת סרטי האנימציה של גרי לארסון- TALES FROM THE FAR SIDE:


וכמה מהם לסרטי באסטר קיטון. אך למרות כך אין הוא נשמע כאלבום פסקולים שמרגיש מעט תלוש ללא הפן הוויזואלי. כל אחד מהקטעים נשמע כמו סיפור קצר כאשר האלבום מאגד אותם תחת חתימתו של אחד האמנים היצירתיים, מגוונים ומרתקים בעיניי. אם כבר נתקעתי על אי בודד, אני אשמח אם מר פריזל יהיה שם לצידי.

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0