שבוע אפריקה חלק ב

שי: אין ספק שבין שבע היבשות שעוטפות את פני כדור הארץ, אפריקה היא יוצאת הדופן. היא השנייה בגודלה מבין היבשות (אחרי אסיה) והענייה ביותר ביניהן. האוכלוסייה באפריקה מונה כמיליארד איש והנהגתה נוטה לשחיתות, לאלימות ולשלטון דיקטטורי. היבשת נאנסה אין ספור פעמים על ידי קולוניאליזם מערבי ואין צורך להזכיר את שנות האפרטהייד. ועם זאת, משוכנעים מיטב החוקרים שאפריקה היא המקור. שממנה הגיעה האנושות בת ימינו. שהיא נקודת האפס. אבל איכשהו, בסוף היא נשארה מאחור. אז מה קורה לאדם לבן שמגיע אל היבשת השחורה? מגיע אליה כדי לחוות אותה, להכיר אותה ולנסות להבין את הסיפור שלה?

בשנת 1990 יצא צלם צרפתי בשם גיא לה קוורק לחקור ולצלם את אפריקה ולנסות להבין את הקסם שלה, מערי הבירה ועד לאזורים הכפריים והנידחים שבה. אחת מאהבותיו הגדולות של לה קוורק היא ג'אז, ובעיקר צילום אמני ג'אז. אז לכבוד מסעו הוא הזמין שלושה חברים. נגן הקלרינט והסקסופון לואיס סקלביס, הבסיסט הנרי טקסייר והמתופף אלדו רומנו. ארבעתם נעו ברחבי היבשת, בעוד שלושת הנגנים מופיעים בפני קהלים מזדמנים ולה קוורק מתעד הכול דרך העדשה שלו. החוויה הזו הייתה חזקה ביותר, שכן ארבעתם חזרו פעם נוספת על המסע גם בשנת 1998. שבע שנים לאחר מכן הם נפגשו שוב לפרויקט משותף בשם AFRICAN FLASHBACK, בו לה קוורק הציג בפני סקלביס, טקסייר ורומנו תמונות מהמסעות שלהם באפריקה והם התבקשו לכתוב מוסיקה מקורית בעקבות החוויות שצברו שם, ובהתאם לזיכרונות שהציפו בהם הצילומים. התוצאה הייתה שילוב נהדר בין השפה המוסיקלית אותה הם דוברים לבין הניבים האפריקאיים אותם הם ליקטו במהלך המסעות.

מי מכם שיזכה לשים ידיו על הדיסק הזה יהנה גם מחוברת הצילומים של לה קוורק מביקורם של ארבעת החברים באפריקה. ובלי קשר, לכל מי שנהנה מחוויות ויזואליות, אני ממליץ גם לזרוק את שמו של גיא לה קוורק (GUY LA QUERREC) על הגוגל ולצפות בעבודותיו המעולות. במקביל תוכלו להאזין לקצת זיכרונות מאפריקה.