כשאנחנו סוקרים ש

כשאנחנו סוקרים שנים בסדרה ההסטורית שלנו פה בקולומבוס, אנחנו מנסים להביא לכם תמונה רחבה שתשקף בצורה אמיתית ככל האפשר את האופי המוזיקלי של כל שנה. אנחנו גם תמיד מנסים להפתיע ולהכיר לכם דברים שאולי קצת ישנו את ההסתכלות שלכם על השנה והתקופה. אבל יש אלבומים שכמעט כולם מכירים ועדיין יש תחושה שחייבים להזכיר אותם כדי לתת להם את הכבוד המגיע להם.

אחד כזה הוא "ירח ורוד" של ניק דרייק. אלבום שהפך לדייר כמעט בכל בית שאוהב מוזיקה. זה היה האלבום השלישי והאחרון שדרייק הקליט בחייו הקצרים וגם האלבום הכי קצר שלו. אחד עשרה שירים ואפילו לא חצי שעה בסך הכל. כשנשאל על האורך של התקליט אמר דרייק: "פשוט לא היו לי עוד דברים להקליט".
גיטרה אקוסטית, מעט פסנתר והקול האמיתי עד כאב של דרייק יצרו אלבום מושלם ופשוט במובן הטוב של המילה. זו גם היתה היצירה הכי אפלה של דרייק, אולי זו שבישרה על הסתלקותו המוקדמת מהעולם הזה, בדרך לאותו ירח ורוד…

 

פוסט הבא
וורדפרס: 0
DISQUS: 0