לפני שהחג שוב משתלט עלינו ליומיים, הנה הטייק המעניין של מורדי לשבוע היריבויות שלנו…
מורדי:
בכל הנוגע ליריבות מוזיקלית כדאי לקחת בחשבון שלא מעט פעמים מדובר בתחרות שמעורבים בה הרבה כסף, אגו, ואהבת הקהל. הרי אנחנו מדברים על אומנים שמצליחים ברמות הגבוהות ביותר על כל המשתמע מכך, וכמו שכבר למדנו ממקרי עבר, הצלחה עלולה לסחרר ולעוור. אבל בכל ההסטוריה של המוזיקה, ספק אם תמצאו יריבות שכוללת שני סופרסטארים בימים הפוריים ביותר שלהם, התמכרות לאלכוהול וקוקאין, ומעל הכל – התאהבות באותה אישה. את זה רק משולש האהבה בין פטי בויד, ג'ורג' האריסון ואריק קלפטון יכול לספק.

מדובר באחד הסיפורים המפורסמים ביותר במיתולוגיה של הרוק, אם כי הם לא המוזיקאים היחידים שביקרו במשולש המקולל הזה. קית' ריצ'ארדס ובראיין ג'ונס, ג'ואי וג'וני ראמון, אפילו טופאק ונוטוריוס ביג, כולם רבו על אותה בחורה (טופאק אפילו הגדיל לעשות והקדיש לביגי את השורה הבאה: That's why I fucked your bitch, you fat motherfucker). אבל מעבר לבלאגן שבויד יצרה בחייהם של החיפושית ושל "Slow-Hand" היא גם חילצה מהם שירים יוצאי דופן ביופיים שגם הפכו ללהיטים שנמצאים היום בכל בית. בויד והאריסון נפגשו לראשונה על הסט של Hard days nightב-1964. התפקיד שלה בסרט היה שולי וכלל מילה אחת בלבד, אך זה לא מה שהפריע להאריסון לשים עין על הדוגמנית הצעירה ולהציע לה להתחתן איתו, או לכל הפחות לבוא איתו לארוחת ערב. שנתיים לאחר מכן השניים התחתנו ובויד הפכה לחלק ממשפחת הביטלס המורחבת, והיא גם זאת שסחפה את הביטלס לפגוש את המהרישי יוגי. כמה שנים מאוחר יותר הנישואים שלהם התחילו להתפרק. בויד טוענת שזה בעקבות השימוש המופרז של האריסון בקוקאין ששינה אותו מקצה לקצה והפך אותו לאדם קשה. אנחנו לא יודעים אם זו הסיבה או לא, אבל כן אפשר לדעת שבסוף שנות ה-60 ותחיל ה-70 ג'ורג' סבל מבטחון עצמי ירוד, עד כדי שאת הסולו של While my guitar הוא נתן לקלפטון לנגן במקומו כי הוא לא חשב שהוא מסוגל לבצע אותו כמו שצריך. בשלב מסוים, האריסון נתן לקלפטון לפרוט לא רק על הגיטרה במקומו, אלא גם על אשתו, כשבשיא הוא אמר לאריק "אם אתה כ"כ רוצה אותה, קח. היא שלך". ואיך החיפושית ידע שקלפטון רוצה את אשתו כל-כך? אה, זה פשוט מאוד. כל מה שצריך היה לעשות זה להקשיב לשירים באחד מאלבומי הבלוז רוק הלבן הכי טובים שנעשו אי-פעם: 'Layla and other assorted love songs' של דרק והדומינוז. Have you ever loved a woman, Layla ו-Bell bottom blues נכתבו בהשראתה.

אין ספק שמדובר בכמה משירי הרוק הגדולים אי-פעם. ועכשיו שימו לב מי ניצב מולם: I need you ו-Something שהאריסון כתב לכבודה. קשה לומר מי ניצח בתחרות הזאת. בסופו של דבר פטי בויד עזבה גם את קלפטון וגם את האריסון שמאז כבר הלך לעולמו. אריק קלפטון שקע בבינוניות בלתי נסבלת, ובויד עושה מליונים מפרסום סיפורים ותמונות מהעבר הרחוק. בעיני האריסון מנצח את קלפטון בגלל שהשיר Something הוא בערך שיר האהבה היפה ביותר שנכתב אי-פעם, אבל זה באמת משנה? העיקר שקיבלנו יצירות מופת בזכותם, ובזכות דוגמנית עם חיבה מוגזמת לכוכבי רוק.

פוסט הבא

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0