אמנם הוא סוחב פציעה, אבל עוזי שלנו חוזר מהשעיה כדי להביא לנו את הוידוי האישי שלו לשבוע חשבון נפש…
עוזי:
אחד הדברים שהכי מעניינים אותי באנשים זה ההתנגשות בין הצורך שלהם לחדש ולהתחדש לבין הצורך שלהם לשגרה ולשמירה על תבניות מוכרות. מין התנגשות בין יצר השרדותי של הצמדות למוכר והבטוח לבין חוש הרפתקני שמבקש לגרות את החושים ולצאת מהשגרה.

כשזה נוגע למוזיקה, צריך למצוא דרך לאזן בין צלילה והעמקה במוכר לבין האזנה למוזיקה חדשה, כזו הדורשת ריכוז וקשב גדולים יותר וגם לפעמים פחות מהנה. עדין לא הצלחתי להבין איך המוח שלנו קולט מוזיקה ולמה לוקח לו זמן להתחיל באמת להנות ממנה כמו שצריך. אני אוהב לחשוב על זה כאילו יש לנו במוח תקליטים ריקים ובזמן האזנה יש מחט שחורטת את הצלילים על התקליט וככל שמכירים שיר טוב יותר ככה הוא מתנגן נכון יותר. מפה אני כבר יכול ללכת לאיבוד ולדבר על מחקרים שמוכיחים שאפשר ללמוד לאהוב מוזיקה ששונאים על ידי האזנה חוזרת ומשם כבר זה מתקשר לפן החברתי של מוזיקה (לאהוב מה שנכון, לאהוב דברים שחברים שלי אוהבים, לאהוב את החרא שיש ב-MTV כי כולם אוהבים וכן הלאה). אבל אני אנסה להשאר ממוקד בנושא השבועי.
בכל אופן, נראה לי שהשבוע כולנו כתבנו על דברים שהמוח שלנו פשוט לא הצליח לחרוט, שהיה צריך לתת אקסטרה כדי לשמוע אותם נכון. חלק מהחשבון נפש שאני עושה כאן קשור לעוול גדול שעשיתי לעצמי במשך שנים.

אחד האמנים הראשונים שחדרו לרשימת ההשמעה הקבועה שלי לצד רדיוהד והביטלס היה טום וייטס. מאד אהבתי את שני האלבומים הראשונים שלו, אבל לא הצלחתי להמשיך הלאה לאלבומים שבו הקול שלו מתחספס והמוזיקה נהיית קשה ומורכבת יותר. שמחתי להישאר עם CLOSING TIME ועם HEART OF SATURDAY NIGHT אבל בשביל הקטע תמיד הלכתי עם לפחות חמישה אלבומים שלו באייפוד(בכל זאת, מה מורדי יגיד?).
לפני שלוש שנים מצאתי את עצמי באוטובוס מאמסטרדם לברלין בנסיעת לילה ארוכה ומתישה במיוחד. החלטתי לתת ל- BLUE VALENTINE עוד נסיון אבל שיניתי גישה מנסיונות קודמים. מצאתי שני שירים שאני מתחבר אליהם יחסית ושמעתי רק אותם, ברגע שלמדתי להתרגל לקול החדש של טום וייטס ולהקשיב לסיפורים שמאחורי השירים, ההתאהבות בשאר האלבום הייתה עניין קצר. היום כשבא לי לשמוע טום וייטס, האלבום הזה הוא המועמד המוביל להבחר. בכל זאת את ORPHANS עדין לא למדתי לאהוב, אבל גם לזה אני אגיע.

אני מצרף כאן את שני השירים האלה, שבמקרה גם נמצאים באלבום בסדר עוקב. בנוסף, תמצאו בתגובות גם כתבה קצרה של מישהו שעשה על עצמו ניסוי והאזין במשך שבועיים לפלייליסט שמורכב אך ורק מדברים שהוא שונא.

פוסט קודם
וורדפרס: 0
DISQUS: 0