לכבוד החג אבל לגמרי במקרה, מסתבר שאנחנו ביום ישראלי היום. והיום תורו של מורדי "בא ברע" להתוודות על חטאיו…
מורדי:
אנחנו אוהבים לחשוב שהפעולות שלנו נבחרות בקפידה על-ידי קול הגיון פנימי שמנחה אותנו. ובכן, האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר. יצורים הכפופים לגחמות רגש עיוור יהיה תיאור הולם יוצר למצב שלנו. מצחיק לחשוב על שלל הטיעונים ה"הגיוניים" שהיו לי למה לא לשמוע את שלומי שבן, ואיך התיק קרס כולו כשנתקלתי בשבן מופיע על במה עגולה מוקפת במספר אנשים מצומצם, וכשחוויתי על בשרי כמה הערכה ראוי לקבל אומן המתמחה במה שפעם היה תנאי הכרחי כדי להצליח: לשבות את הקהל ולהוביל אותו באף בכל דקה ובכל שניה שאתה אחראי על הבידור שלהם.

האמת שבכלל לא תכננתי ללכת להופעה באותו יום. לפני כשנה הייתי במוזיאון (דבר נדיר, תרבות זה ממני והלאה) ומסתבר שבאותו ערב נבחר שלומי שבן להופיע. במהלך הסיור, בין מיצג אחד למשנהו חשבתי שיהיה מעניין לראות אותו, ואולי לגלות מה הדבר שהוא "מוכר" שגורם להרבה אנשים סביבי להתלהב ממנו. פתאום העייפות מההופעה שעדיין לא התחילה הפכה לציפייה. כשגררו פנימה במה עגולה והניחו אותה במרכז בין האנשים ועליה הקלידים הבנתי שעתידה להיות הופעה בסגנון של פעם, כשהזמר היה מוקף קהל והקשר בינו לבינם לא נחצץ בידי שום גורם זר. אם זכרוני לא בוגד בי, אני חושב שהתנגנו שם סך הכל 3 שירים, בערך 20 דקות של הופעה כולל קטעי הקישור, ובונוס נהדר שקיבלנו בסוף בהפתעה. ובהזדמנות הזו אני רוצה לומר משהו לכל מי שמתבאס כשהוא הולך להופעה שנגמרת אחרי פחות משעתיים:

לפעמים קצר ולעניין יותר טוב ממריחה לצורך החזרי מס. תמורה אפשר לקבל גם בזמן מועט יותר. נגיד, סתם זורק מספר, ב-20 דקות. מהרגע ששלומי שבן עלה על הבמה היה ברור שזורם לו בדם ה"שואו". שהרצון לספק חוויה כוללת בוער בו. כמו בהרבה מקרים הרושם הכללי הוא שנותר איתי, והפרטים הקטנים זלגו ממני החוצה. אבל אני זוכר איך הוא שבר את הקרח בקלילות ככה שאחרי רגע נוצרה כימיה עם הקהל. זו לא תהיה הגזמה להגיד שאפילו פוליטיקאים יכולים ללמוד ממנו טריק או שניים. קטעי המעבר בין השירים וכמובן הביצוע שלהם והטקסטים שלפתע התיישבו אצלי בראש בקטגוריה חדשה, כשעברו מ"פלצנים" ל-"גאוניים", נתנו לי את התחושה שמדובר באדם שבניגוד מוחלט לאופנה הרווחת היום מסרב להוריד את הרף ולעסוק באלף דברים שונים כדי למקסם רווחים, אלא מקדיש את עצמו לחלוטין לאומנות הבמה על כל המשתמע מכך. כשבסוף ההופעה הוא הפתיע בהקראת קטע שירה (שכמובן שכחתי של מי ומה) החשדות שלי התאמתו. אז אומנם אני מכה על חטא, אבל עדיין נהנה מזכותי החוקית ל'עדיף מאוחר מלעולם לא'.
חג שמח…

פוסט הבא
וורדפרס: 0
DISQUS: 0