מורדי:
קשה לשים את האצבע ולומר במדיוק מה עושה את In search of space של Hawkwind לאלבום מיוחד כל-כך, גם בין ים ההקלטות הנהדרות ששנת 1971 סיפקה לנו. אני מניח שזו ההכלאה המתוחכמת בין שלל הסגנונות החדשים שפרצו לעולם בעוז כמו הרוק המתקדם והרוק הכבד לצד השפעה ניכרת של הכח העולה מגרמניה – הקראוט-רוק.

Hawkwind מעולם לא נמנו בין השמות ש"חייבים" להכיר. הם לא היו מכונה משומנת כמו פינק פלויד, זוהרים כמו לד-זפלין או נבדלים כמו קווין. אז מה בכל זאת הופך אותם לאגדת רוק? זו שאלה מעניינת מאוד שהתשובה עליה מסתתרת ברבגוניות של התקופה. אחד הכללים הראשונים בשיווק הוא למתג את עצמך נכון, שזה אומר לדעת מי קהל היעד שלך ולפנות אליו בידיעה שהדבר עלול להרחיק ממך צרכנים אחרים. בזמן שהלהקות הגדולות שפעלו במקביל אליהם נסגרו על עצמן ובחרו כיוון ללכת אליו, Hawkwind נתקעו באמצע ולא ממש החליטו מה הם עושים. זה רוק כבד? זה ספייס רוק? ג'אמים? זה מוזר מאוד כשלוקחים בחשבון שאפילו Can, הזויים ככל שהיו, השתייכו לזרם כלשהו.

יותר מ-40 שנים חלפו מאז ש-In search of space ראה אור ועדיין הוא נותר חידה מוזיקלית שמצד אחד פונה אל המון אנשים בעלי זיקה לז'אנרים שהזכרתי קודם, ומצד שני מרתיעה אותם בגלל הנזילות שלהם בין סגנון אחד למשנהו. בסופו של דבר יכול להיות שהתמימות המסחרית הזאת מיצבה את Hawkwind כאגדה, כי מה זו אגדה אם לא משהו שאף פעם לא היה מציאותי יתר על המידה?

פוסט הבא
וורדפרס: 0
DISQUS: 0